...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מצטערת עוד לא גיליתי את הטוב בלחכות לך כמו שאתה טוען שיש בזה טוב..עדיין מחכה להרגעה...
הי מיכל, אני שומע שאת כועסת שנאלצת לחכות לי. את שאר ההודעה שלך לא ממש הבנתי (אמרתי לך שטוב לחכות לי? זה מאוד מתסכל לחכות). אני שב ומתנצל שלא יכולתי להתפנות אמש ולענות ושהיית צריכה להמתין. אודי
אודי שלום, אתה לא חייב לי דבר אתה הרי נמצא פה בהתנדבות...ואם מישהוא צריך להצטער זה אני...ואני לא יודעת למה אני מצפה...לא יודעת למה כעסתי בכלל... בכל אופן תודה לך, הבנתי ממך שיש טוב בלחכות, לאו דוקא ממשהו שאמרת לי.. ובקשר למה אני צריכה ממך..או מה יכול להרגיע אותי, שאלה טובה הרי אנחנו בפורם, אנחנו לא ממש מכירים, אתה לא ממש הפסיכולוג שלי ובכל זאת משהו נרקם..והמלצה על ספרים זה בהחלט אפשרות לעזרה....והרגעה, למדתי ממך, יכולה להיות בעזרת שיר טוב...:) שמעתי בקולך וקראתי את "הריפוי של שופנהאור" אכן ההקשרות מסובכת...ואנחנו לא חיים לבד...אולי זה הבהיר כמה דברים אך עדיין...אעבוד על כך בטיפול..במה שנשאר ממנו..אני אדם שכן יודע למצות את החיים ולא חי לידם, אני יודעת גם להנות מהם מנסה ללמוד מכל אדם...ומאמינה בחיים שאחריי, כך שיש לי רגש אחר כלפי המוות... לפחות התחלתי להפנים שזה הולך ונגמר (לא החיים, הטיפול :) )ויש לנצל כל רגע :) וגם לקחת משם מה שאפשר...למדתי משהו לא? לנסות להפנים את דמותה...לספוג עוד קצת ממנה...מקווה לטוב שעוד יבוא...מאמינה..ומתחילה להקשר ממש, לא בקטע של תלות (במובן החיובי) ולאהוב את הפורם...תודה שאפשרת לי...מיכל :)
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
