חוות דעת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, בני חייל משוחרר מהצבא בן 21. בחור חכם מאד (דפ"ר 90) שירת במודיעין בצבא. הבעיה שלו היא בעיית קשב וריכוז ללא היפראקטיבית, שמתבטאת בעיקר בקושי בולט בהתארגנות ויכולת לסדר את סדר יומו לפי סדר העדיפויות הנכון. דחיית מטלות באופן קבוע ואיחורים. הדבר שהכי מפריע לי הוא העדר יוזמה. לדוגמא אם יעלה רעיון ללמוד באוניברסיטה מסויימת וצריך להתחיל להתקשר ולעשות בדיקות ובירורים שתלויים בו, הדבר לא יקרה אף פעם. אני מיואשת מהמצב הזה ונראה לי שאם אני לא אברר בשבילו וארשום אותו שום דבר לא יקרה. מה עושים עם בעיה מהסוג הזה והאם ניתן לשנות זאת ואיזה סוג טיפול נראה לך שהוא צריך?? האם זה נכון שאני צריכה להמשיך לעזור לו בהתארגנות? תודה רבה
שלום איילת, נראה לי לא נכון שאת תעשי בשבילו. זה רק מחזק את אי לקיחת היוזמה שלו. זה אחרת אם הוא יוזם פניה לעזרה (שאז זה בסדר גמור להרתם ולעזור). אחרת - אין לו שום סיבה "לזוז" ואת מתוסכלת במקומו. תני לו לחיות את חייו, גם אם זה כולל התמודדות עם חוסר התארגנות והפרעת קשב. והרי ניתן לטפל באלו באמצעים תרופתיים ואחרים. הוא כבר ילד גדול... אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
