ילדה בת שנתיים ולא רוצה לישון

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/07/2000 | 15:00 | מאת: שרון

מה עושים עם ילדה בת שנתיים שאחרי ארוחת ערב-אמבטיה-סיפור לפני השינה/קלטת נעימות מוסיקליות לא רוצה ללכת לישון ויוצאת כל הזמן מהמיטה ומהחדר שלה? אם נסכים שהיא תשכב איתנו בסלון או תכנס למיטה שלנו היא תרדם בשניה... מה מומלץ?

23/07/2000 | 15:19 | מאת: חלי

שרון, מניסיוני האישי הכי הכי פשוט נוח וקל להביא את הילד למיטת ההורים כמו שאמרת,הוא יירדם בשניה. הכי הכי קשה זה להוציא אותו משם לאחר שהוא התרגל. זה תמיד מלווה בבכי ובהרבה כעס ועייפות של ההורים שבדרך כלל מרוב תשישות מתייאשים ומשאירים אותו איתם במיטה.יש לי שני בנים האחד ישן במיטתי במשך שנתיים (כי אחרי הלילה הראשון רואים שזה מאד קל לא צריך לקום הילד נרדם בשניה) לעומתו השני לא ישן במיטתי אפילו דקה (כבר למדנו את הלקח). חשוב מאד להיות עקביים ולא לותר גם אם היא תקום ממיטתה 20 פעמים בערב,20 פעמים להחזיר אותה לשם עד שהיא "תתיאש" ותפסיק. תאמיני לי שאחרי מספר ערבים כאלו זה יסתדר

23/07/2000 | 15:31 | מאת: שרון

חלי, זה יותר גרוע ממה שאת מתארת - זה נמשך מאז אפריל ערב ערב. כל יום עניין ההשכבה נמשך עד 22:00 לא פשוט... תודה לתשובתך, שרון

23/07/2000 | 19:16 | מאת: ד"ר פלד

לדעתי חלי צודקת - יש להתמיד ולהקפיד - מדובר גם בהקניית גבולות ותחושת זהות - הילד לומד שיש הורים והם הקובעים ואז גם מתחיל לגבש זהות שלו כשונה מההורים - הוא גם לומד להתמודד עם תסכול - דבר חשוב לעתיד יכולת ההסתגלות - חשוב שהעמדת הגבולות תעשה מתוך עמדת תמיכה והבנה (לא שתתפרש כדחיה) אני יודע שזה נשמע קשה ביותר אבל חשוב מאד לגיבוש האישיות של הילד - בהצלחה - רשמך להמשיך ליעץ - ד"ר פלד

24/07/2000 | 12:56 | מאת: שרון

ד"ר פלד, אני מקפידה ועקבית - מדי לילה אני משכיבה את בתי ומבהירה לה שהגיע הלילה והולכים לישון אבל שתי שניות אח"כ היא כבר מחוץ למיטה ובדרך לסלון. אני חוששת מלאפשר לה לישון איתנו כדי שלא יווצר הרגל ממכר שיהפוך בעצמו לבעיה. אני משתדלת שהכל יעשה בנעימים אם כי לעיתים גם אני עייפה ואז זה קצת קשה יותר. איך יוצרים עמדת תמיכת והבנה? תודה על עזרתך, שרון

23/07/2000 | 23:54 | מאת: אמיר זהר

שלום שרון ילדים רבים בגיל זה לא רוצים לישון לבד בחדרם. הם זקוקים להורים לידם כדי להירדם. אכן , רצוי לא לקחת למיטה שלכם (למרות שלדעתי זה לא נורא אם עושים זאת). עדיף לשבת ליד הילדה בחדר שלה ולהרדים אותה. אפשר לתת לה בובה לישון איתה, ויהיה צורך כאשר היא בוכה בלילה לשבת על ידה. הורים רבים נשברים, כאשר בלילה אין כח ומכניסים את הילד למיטה. לדעתי האישית זה לא נורא. חשוב לך לחשוב אם ההשכבה תמיד היתה קשה, האם הקושי גבר בשלב מסויים, האם דרך הפעולה שלכם היתה עקבית. כל זאת כדי לנסות להבין האם הקושי התגבר כעת ולמה. האם יש אחים ואחיות, ואם כן היכן הם ישנים. בברכה, אמיר

24/07/2000 | 13:20 | מאת: שרון

אמיר שלום, תהליך ההשכבה מתרחש באופן כזה: ארוחת ערב, אמבטיה, סיפור לפני השינה או מוסיקה שהיא אוהבת וכמובן- חיבוק ונשיקת לילה-טוב. מאז אפריל, כשבתי בחרה לעבור למיטת נוער, החלה הנדידה הגדולה - מהרגע שהיא נכנסת לחדר היא לא חדלה לצאת ממנו, היא צריכה פיפי, היא סיימה את הבקבוק, היא מחליפה בעצמה את הc.d כך שהמוסיקה הרגועה הופכת למוסיקת הפעלה והיא שרה ורוקדת - אין כל סימן לרצון ללכת לישון. אין אחים ואחיות נוספים כך שהיא עדיין בת יחידה, לבד בחדר כך היתה מאז שנולדה. השינוי היה מהרגע שעברה למיטת נוער - בהתחלה היתה לי עדיין סבלנות לחזור מדי ערב על התהליך האינסופי הזה אך ככל שחולפים הימים אני מגלה שאין לזה כיוון חיובי. תודה על העזרה, שרון.

25/07/2000 | 13:50 | מאת: ד"ר פלד

אני מסכים בהחלט אם המלצתו של אמיר - גמישות מסויימת נדרשת

01/08/2000 | 15:23 | מאת: קוורטי

הי שרון! אולי סיפורי יעניין אותך! לאחר שהחלפנו לבני את המיטה למיטת נוער התחילה הנדידה הגדולה למיטה שלנו. נשמע מוכר? לא הבנו למה. ואז ביום אחד כאשר הוא למיטתינו ואני התעוררתי ולא הצלחתי לישון בגללו, החלטתי לישון במיטה שלו. לתדהמתי גיליתי שאני מתעורר כל כמה זמן כי המיטה לא נוחה!!!!! המזרן היה קשה לעומת המיטה הקודמת ולעומת המזרן במיטה שלנו. אני חושב שזו הסיבה ואנחנו מחפשים בימים אלו מזרן נוח יותר. אוליי יש לך את אותו מצב? הודיעי לי אם יש שיפור, לא צריך פסיכולוג לכל דבר :)

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית