אהבה למטפלת

אני בטיפול פסיכולוגי כמעט שנה וחצי (לפני זה היו תקופות יותר קצרות של טיפול, אחת מהן אצל הפסיכולוגית הנוכחית). בתקופה האחרונה אני חווה משהו שאף פעם לא הרגשתי כלפי המטפלת שלי (ובמינונים נמוכים יותר גם כלפי הפסיכיאטרית). זו תחושה של אהבה וגעגועים רבים בזמן שבין הפגישות. אני רוצה לשמוע את הקול שלה, שתנחם אותי, שתחבק אותי כשקשה לי, שתרגיע אותי, שאוכל להגיע או לדבר איתה מתי שאני רוצה והיא תהיה שם בשבילי. אני חושבת עליה בין הטיפולים מה היא היתה אומרת לגבי סיטואציות מסוימות, איך היא היתה מגיבה, רוצה לקנות/ להכין לה מתנות ועוד ועוד. אני חושבת שאולי חוץ מבעלי לאף אדם בעולם אני לא מרגישה ככה. אני כמובן לא מתקשרת בין הטיפולים אלא אם כן יש לי סיבה טובה מאוד לעשות זאת, כי אני מאמינה שצריך להיות גבולות בטיפול. אני גם מתביישת לספר לה על הרגשות שלי כלפיה, למרות שאני מבינה בשכל שזה מה שצריך לעשות. עד כמה זה נורמלי להרגיש רגשות כאלה כלפי המטפלת? האם זה יכול לפגוע בטיפול? איך יוצאים מהלופ הזה? תודה