נסיון שני...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
תודה שאתה מאפשר...אבל לא יודעת, אני לא יודעת למה אני נכנסת למקומות של לראות רק צד אחד של הדברים את מה שלא טוב...כלומר הכל נעשה צבוע בצבע אחד(שחור)...ואז זה מקשה עליי, אני מקבלת תגובה של "נמאסת כבר"...ונראה לי שגם מהמטפלת.. ממש נמאסתי עליה...אם נמאסתי עליה האם היא תאמר לי?מה אתה עושה כשמטופל נמאס עליך שהוא מכניס את עצמו למצב שכבר מזמן לא קרה וחוזר על עצמו ופשוט נמאס...מה אתה עושה? אתה תאמר לו? תנסה להסביר לו למה הוא מאוס?????אוף.....האם יהיה אפשרי לעבוד על זה בטיפול שאפסיק באיזשהו שלב להיות כזאת?????...היא לא מודה שנמאסתי ודווקא קורה לי שאני לא מסוגלת להפסיק ליצור איתה קשר בין זה חזר שוב...רק התשובות שלה אליי מראות לי שכך....או לעיתים החוסר תגובות...ואני לא לומדת לקח שזה הגיע לשלב של לעצור כבר, לחכות לפגישה, לא להיות אמפולסיבית ולמסור לה הודעות......איך מבררים??איך מפסיקים לעצבן?????ואני לא רוצה שהיא תכעס עליי שאני לא רואה את הצד הטוב....או שאני חוזרת אחורה....כי קורים גם דברים טובים שאני רואה אותם רק אחרי שה"גל" הרע או ההצפה עוברת.....ואז זה כבר אחרי ששלחתי מייל או שניסיתי שוב אותה....רוצה לצאת מהמעגל ולא יודעת איך?????יש עצה???????
הי מיכל, תלוי, לעתים אומר למטופל אם אני רואה שהוא חוזר שוב ושוב על דפוס שתוקע אותו במקום. ייתכן שגם אשתף בתחושה המתעוררת בי, אם אחשוב שזה יקדם את הטיפול. ספרי לה על הדאגה שלך מהאופן בו היא חווה אותך. אודי