הפסיכולוגיה אינה מדע מדוייק והיא עלולה להזיק !!!

אש/מח לתגובתך בנושא. הנושא הוא קשה ובעייתי. ברור לי שאתה, כפסיכולוג תתקשה לתת תשובה אובייקטיבית שתסתור את לימודייך המכובדים...תנסה. תודה. מה לעשות, הפסיכולוגיה אינה מדע מדוייק. כן, היא עלולה להזיק. מדובר במטפל/ת שכאשר הוא או היא חווה משבר בזמן טיפול הפגיעה במטופל היא בלתי ניתנת לתיקון. וישנם מקרים רבים, מספיק לעבור בחלק מהפורומים ולקרוא. למטופל יש מטפל/ת אחד וכאשר המטפל קורס כל הטיפול קורס ולרוב לא ניתן לתיקון. המטופל/ת לא ילך למטפל/ת חדש/ה כי למה לתת אמון ולשלם סכומי עתק והזמן, כן, לא הזמן שבישיבה בקליניקה, אלא, הזמן של הישיבה בבית בהשקעת מחשבה בטיפול עצמו הוא זמן רב מאוד של מאות שעות וימים. ואחרי קריסת הטיפול מדובר בחודשים. עבור מטפל סכ"ה מדובר בעוד מטופל. למטופל יש מטפל/ת אחד! ועוד לא ראיתי מטפל נפשי שהתנצל על הפגיעה ועל המקצועיות. אם הפסיכולוגיה כל כך מוצלחת כמו כדור לכאב ראש, למה לא כל אחד לוקח "כדור" כזה כמו ש-99 % מהאוכלוסיה לוקחת כדור שכואב לה הראש? למה אין שום נתון שמבליט הצלחות מול כשלונות בטיפול? למה הפיקוח היחיד על הטיפול הוא בידי המטפל ואין פיקוח ישיר על הטיפול וטיבו? ובבקשה, הסתדרות הפסיכולוגים לא מפקחת על הטיפול. ורוב הטיפולים השבורים לא מגיעים אליה לבירור. מטופל לרוב אינו מגיש תלונה. ואשמח להבין, למה כל בעיה שעולה כאן בפורום מצדיקה טיפול פסיכולוגי ?!! הרי אם אין נתונים על טיפולים בארץ ואין פיקוח למה להפקיר חיי אדם באדם אחר? אפילו אצל רופא שיניים יש אסיסטנט למה לפסיכולוג אין? הרי שהוא מועד כל העסק נופל כמו מגדל קלפים. כן, מדבר מניסיון ! יום טוב

ראשית ברור לי היום שפסיכולוגיה אינה מדע כלל. שנית, אכן נפגעתי, אך לא רק מטיפול שקרס אלא ממטפל/ת שקרסה ! מכאן ההבדל ה"קטן". וכמובן שהטיפול וכל ההשקעה איתו קרס גם כן. בנוסף, מטפל/ת ותיק/ה, שאגב עצמו/ה משמש/ת כפסיכולוג/ית ראשי/ת ומפקח/ת ומדריכ/ה בעצמו/ה פסיכולוגים בראשית דרכם, אינה מפוקח/ת. וכמדומני, ותקן אותי אם אני טועה, אין חובת פיקוח על פסיכולוגים בארץ לאחר שעברו התמחות והיו תחת פיקוח והדרכה!! כך שלומר שזה מנגנון הפיקוח זה לומר שאין פיקוח! טיפול שעוברים סטודנטים לפסיכולוגיה בין התארים אינו פיקוח. וההדרכה מסתיימת בסוף. דבר אחרון, אם אשמח אם תשתף אותי על נתונים על כשלונות מול הצלחות בטיפול. לא מצאתי מידע על כך.. וחבל. אני את ה"שערותיי" שואב מקריאה ומטיפול יחיד על-ידי מטפל/ת שקרס/ה !! אין חכם כבעל ניסיון. אך אתה מאמין : " מאמין שפסיכותרפיה עניינה שני אנשים הנמצאים ביחסי גומלין מתמידים, המשפיעים ויוצרים זה את זה ללא הרף".(ציטוט שלך). ושהמטפל/ת קורס ?!!! קורס ונוטש? או לא עונה יותר לטלפוניים?!! המילה גומלים ברורה, ו"המשפיעים" ?! אנא ממך .... "המחקר בתחום פורח" : והפרקטיקה ?!! מישהו פעם שאל מטופל איך הסתיים הטיפול שלו ?! מהיכן אתה יודע שהחוויה קשה בטיפול שקרס ? ואחרון חביב, היה ברור לי שתתגונן בתשובתך, הרי אתה מגן. וחבל. צריך לשפר ולא להתגונן. וצריך גם להצדיק לימודים ארוכים וקשים. פסיכולוגים הם קליקה סגורה, הלא כן ?!! תודה ושבוע טוב לך

הי דןדן קודם כל אני משתתפת בצערך זה נשמע כל כך קשה. מה שעברת במציאות עובר לי לא פעם בראש במשך השנים (בערך 4 שנים) היו תקופות שפשוט אכלתי סרטים (נמאסתי, נעזבתי, ננטשתי ונזרקתי בדמיון אינספור פעמים: כי הרי אין ביננו איזה קשר ממשי אני לא חלק מחייו, הוא בכלל לא רוצה אותי, ואם חו"ח יקרה משהו אני הראשונה שהוא יעיף אז בשביל מה כל הדבר הזה ועוד ועוד...) בקיצור, להיות מטופל זה לא דבר לא פשוט בלשון המעטה מהמון היבטים , ולי באופן אישי כל הדבר הזה של ללכת ולהיעזר באדם אחר ועוד להוציא על עצמי בוחטות של כסף נוגד או נגד את כל האמונות שיש לי לגבי העולם ולגבי עצמי, ולמרות זאת למרות הסיכון הגדול , אל מול הסיכון הגדול בזמן האחרון אני חושבת שגם אם יקרה לו או לי משהו והכל יגמר לפתע פתאום, מה שהתרחש אצלי ומה שקיבלתי ממנו לא יעלם, הוא (הפסיכולוג) עם כל החסרונות והיתרונות שלו בסופו של דבר ישאר כמישהו טוב בתוכי שמקבל אותי ושנותן בטחון וזה לא יעלם אני חושבת (אני לא רוצה להגרר לקיטש ולסנטימנטליות אבל אולי זה קצת כמו להיוולד מחדש עם כל הבלגן והכאב שיש בזה והפעם לגדול כמו שצריך) אני מקווה שגם אצלך למרות הכל עדין יש ערך רב לכל אותן מאות שעות וימים שבהם חשבת על מי אתה ומי אתה ומה קורה לך בתוך קשר אנושי וחשבת על דברים שלפני זה היו נחוו ולא נחשבו. זה באמת לא מדע מדויק וזה לא כדור נגד כאב ראש (אם כבר אז כדור שגורם לכאב ראש) זה יותר דומה למסע לגילוי עצמי, כמו אודיסיאה אם אתה מכיר, ואתה אודיסיאוס לצורך העניין. אני מניחה שאצל כל אחד זה שונה, יש אנשים שבשביל להרגיש משהו ולהרגיש שיש בעולם מישהו כזה שהוא "אני" דורש מסע מפרך שאולי אף פעם לא יגמר (כמו אצלי לצערי), הדבר הזה יכול להיות מובן מאליו אצל מישהו אחר. ועדין, לכל אחד המסע (והמשא) שלו. מאחלת לך רק טוב. נעומי