נראה לי

שאפילו אתה כבר מואס בי.. אתה אומר שאני לא צריכה גושפנקה לחירפון שלי שהוא ברור? למה עשיתי את זה? אולי כי אני משוגעת? אולי כי רציתי שיבינו את זה כבר? בעיקרון זה היה כי לא רציתי ללכת לעבודה. אחר כך די נבהלתי ממני. אבל כרגע התחושה שיכול להיות שיקרה שוב. הגעתי לשיא השפל מבחינתי. לא מבינה איך הגעתי לפה. ברישמי בסך הכל אני בדיכאון ובמעשים שלי הולכת כל כך רחוק. למה זה??? מה אני עושה לי? מה אני רוצה וצריכה?

וואו. לא רק להרגשתי אלא לסיפור חיי המורכב ודפוק כלכך. אי אפשר לברוח לשום מקום , אה? העבר רודף ורודף ורודף. חזרנו להתחלה.