א - מ " - א
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אמ"א = אין. מאומה.אין. נדמה.דמיון .מציאות אין. אני. אתה. הוא. היא.אנחנו.הם .הן. "בניינים" בעברית קלה. קורסים בזה אחר זה,כאילו עשויים מנייר. רגע נדמים הם כמתים.ללא חיים בטוח אתה ששבקו.נגמרו. ואז,נדמה לך.ואולי לא? מתרוממים הם עפים מעלה מעלה עם החיריק, הסגול הצירה, מתעופפים מעל העננים. הופכים לנקודה רחוקה עם הספה והשטיחון הקטן זה האפרפר,שצמוד לספה את מי פוגשים הם שם? ואולי את "ביג מאמא"? הסבתא של מוכרת הגפרורים הקטנה? עם המבט ההוא.. שמצליח להמיס כל סלע והידיים האלו.. שעוטפות,מחבקות .. מרפאות ,מאחות כל פצע. ופתאום אתה מרגיש-אתה. ואולי מעולם לא היית ורק נדמה לי ? זה נדמה לך.זה נדמה לך.זה נדמה לך ושוב נדם הכל. דמם..דממה.. אין.מאומה.אין. א-מ"-א אין אמא צביה,אמא צביה מתה. אין אמא צביה,אמא צביה מתה. ואולי לא היתה מעולם? ואולי אין גם קליניקה ? ואולי, מה שיש זה האין ? ואני ?? מה ??? מה זה בכלל אני ?? א-נ-י ואולי אנ"י= אין.נפש.יותר אז מה , פעם היתה ויותר אין ?? לאן הלכה ? לאן ? ואולי עפה עם הרוח ? blowin in the wind אודי, שתדע לך אין יותר אמא צביה, אמא צביה מתה ! זוכר אודי ? בפעם הראשונה שכתבתי לך..זה היה משהו בתחילת נובמבר 2009 (אם זכרוני לא מטעה אותי) ציטטתי לך את סימון וייל : " אחת האשליות הגדולות ביותר בודה ההתקשרות.רק מי שאינו קשור יכול להתחבר למציאות". ושוב אני חושבת שהוא כ"כ צודק. ושתדע לך שיש שריפה מאוד גדולה. הרבה יותר מהשריפה בכרמל.
הי במבי, את בטוחה שזו המציאות? זו נשמעת המציאות הפנימית... אשאל בטון מעט יותר מציאותי: מה קרה? יכולה לספר? אודי
טוב..היום בפגישה ניקזנו קצת מהמוגלה שניתזה לכל הכוונים. היא דרכה לי על יבלת ביום ראשון.בשני דרכה על יבלת נוספת דרך סמס. בשלישי היא כבר דרכה פעם שניה על היבלת של יום ראשון ומאז הכל כבר היה מורסה אחת גדולה ומדממת... נ.ב כשקראתי את תגובתך להודעתי הרגשתי שגם אתה דורך לי על יבלת.. אתה מתחיל את תגובתך:"את בטוחה שזו המציאות?" מיד התחבר לי למה שאבא שלי תמיד אמר לי :"זה רק נדמה לך" אודי, בודאי שהתייחסתי למציאות הפנימית שהרגשתי. הייתי בטוחה שלאור ההכרות שלך אותי,תבין מיד שמדובר על החויה הפנימית ולא על משהו ..חס וחלילה..לא רוצה אפילו לחשוב.. ואולי אני סתם פגיעה מדי? היום אמא צביה אמרה לי משהו ברוח הדברים שכאילו אין לי עור ולכן הכל פגיע אצלי כל כך ,בגלל שהכל חשוף בלי עור.. זה הזכיר לי שפעם אחת המרצות שלי אמרה לי במשוב, שהיא היתה רוצה לתת לי קצת מהקליפתיות המחוספסת של גזע העץ... וזהו לעכשיו.. רוצה לכתוב שלך-במבי אבל אני קצת פגועה ממך אז לא אחתום בכלל. :(