הי אודי,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מנסה להרפות..להשלים..מתביישת בעצמי..כמה פעמים הייתי קרובה לתהום בגלל התחושה שרומיתי..שהצליחו לעבוד עלי..לפגוע בי..כמעט לא הייתי פה..מאבדת פרופורציות בקלות..ולאחר שמתעוררת מהתרדמת..(תרתי משמע)..הבושה מתעצמת - בגלל הטפשות שבהתחלה(שהייתי כל כך תמימה) ובגלל הטיפשות שבסוף (שהגעתי לקצה). וסליחה אודי..מצטערת שזה הגיע עד כאן.. עכשיו פשוט מנסה לשנות..לא כזה פשוט אבל..מנסה.. להשלים עם זה שלא אחנך את העולם..שתמיד יהיו בו נוכלים..חסרי מוסר.. שרק אותי יכולה לשנות.. להרפות מחוש הצדק הסופר מפותח אצלי.. לוותר על העקרונות..ולהשלים עם אובדן של כסף..כבוד..לטובת הבריאות הנפשית ואולי לטובת החיים שלי שנמצאים כל פעם בספק. משחררת שליטה מדומה על אחרים..לטובת שליטה על עצמי
הי מיקה, ללא מרכיב הבושה שבדברייך - הייתי אומר לך שזה נשמע חיובי מאוד, מה שאת אומרת. אבל הבושה החזקה, ההלקאה העצמית, עלולים "להריח" כמו תבוסה. אני מקווה שההשלמה היא השלמה אמיתית... אודי
הי אודי, שמחה שאני כבר קרובה למשהו חיובי...(: לא יודעת להסביר אבל מאז שיודעת על האבחנה, מנסה יותר לשלוט בה..כדי ש"היא" לא תשלוט בי"..כדי לא להגיע לקצוות.. לא יודעת אם זו לא אשליה..עובדת על עצמי להיות אדישה..קצת..לא להרגיש כל כך חזק כל דבר..או לפחות לא להחצין..כדי לא להתבייש אחר כך..ובאמת להרפות מניסיונות שליטה על המציאות ועל התנהגות של אנשים..במטרה להיות חזקה..להגיע לשליטה עצמית.. מקווה שלא אתאכזב..שלא אאכזב.. אודי, אתה חושב שיש לי סיכוי מול האבחנה הזאת?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
