התנתקות

נדמה לי שהגוף והנפש שלי חווים משהו שאני לא. אבל בעצם, הם מה שאני. ונדמה שכל חלק נמצא בזמן קצת אחר, כמו ששוכחים את הזמן כשנוהגים ופתאום מגלים שאנחנו במקום אחר. אני מבולבלת ומרגישה פסיכית לגמרי. מורכבות וסתירות פנימיות אני יכולה להכיל, אבל זה כבר יותר מידי. עצמי מגרש עצמי.