מה לעשות?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/12/2011 | 15:12 | מאת: קוראל

אני בת 16 וחצי.. בזמן החטיבה סבלתי מדיכאון קליני. ואחר כך שוב כמספר חודשים של דיכאון בכיתה י?א. חוויתי עליות ומורדות במצבי הרוח בתדירות של יום כן יום לא ולפעמים תוך כדי אפילו שיחה עם מישהו אני חווה רגעים של ?מאניה? ואז אני ב?דאון?. עד גיל 15 וחצי סבלתי השפלות מאנשים שאפילו סתם עברו ברחוב וזרקו הערות רעות.. מובחטיבה סבלתי גם מהתעללות נפשית וגם פיזית.. סיפרתי זאת לאמא ואחי הגדול בסוף כיתה ט? אחרי 3 שנים של התעללות מאסיבית ובכלל ב15 שנה האחרונות על כך שלא הייתי יודעת מזה ביטחון עצמי או הערכה עצמית.. יש לציין כי מגיל 4 יש לי מחשבות על ?יש לי הרגשה שאמות בקרוב? או ?מעניין מתי או באיזו צורה אני אמות?. כשהגעתי לתיכון שנה שעברה התחלתי להרגיש מהי הערכה עצמית וביטחון וזה התעצם עד היום אך יש כאלה שאומרים שזה עדיין לא מספיק וזה כל מה שאני יכולה לתת מעצמי .. במהלך כיתה י? נפלתי לדיאטת כאסח והרגשתי בעלת ביטחון בגלל הגוף שלי .. אך אחר כך הביטחון העצמי הפך למזוייף.. והוא נשאר גם עכשיו ככה כי אם אחזור לגופי הקודם אני יודעת שהביטחון ייחלוף ואחזור להיות שוב סגורה ומופנמת (גם עכשיו אני כזאת אבל פחות). יש לי משפחה נפלאה הבעייה היא שאבא שלי בן אדם כזה סגור ושקט וכל פעם במקום לטפל בחובות הוא משקיע את זה על מכונית שגם ככה תעמוד מתחת לבית ולא תזוז.. למשל אתמול הוא קנה ב1300 ש?ח האחרונים שנישארו מהמשכורת(לאחר ששילם את החשבונות) הוא קנה אוטו ישן כזה בשביל העבודה.. הוא מרוויח 5000 ועושה שיקולים כל כך שגויים בכסף. אמא שלי מרוויחה כמו תלמידת תיכון (מתביישת להגיד את הסכום) ועכשיו אני נישארנו בלי כסף עד סוף החודש לאחר שילום החשבונות והקניות לבית.. אמא שלי רוצה לעזוב את אבא שלי ואני בעד. הבעיה שאין לנו לאן ללכת השכירויות גבוהות ולכן היא שוב פעם מוותרת ובגלל המצב הכלכלי אנחנו נישארות כאן. אני מנסה להעביר לה את כל הכוח שיש לי וכל הזמן לחייך ולצחוק .. גם אני וגם היא מותשות נפשית.. אנחנו במבוי סתום.. יש לי שתי שאלות: ה1- האם תצליח/י להבין מהי הבעייה הפסיכולוגית שלי? (אני רוצה ללכת לפסיכולוג אבל אין אפשרות כלכלית). 2- (סליחה שזה לא קשור לפורום זה) אבל איך אני יכולה לכתוב מכתב למדינה על המצב הכלכלי? למי אני בעצם פונה לזעקת עזרה.. לראש הממשלה, שר האוצר,מי? ולאיזו כתובת אני אמורה לשלוח את המכתב? אני לא מתכוונת לשבת בשקט ולראות את הוריי במיוחד אמא שלי קורסים מבחינה כלכלית, אני רוצה לשנות!! 

לקריאה נוספת והעמקה

שלום קוראל, הרבה יש לך על הגב, יחסית לגילך. להודעתך יש שני חלקים. בראשון את מתארת את מצבך הרגשי. בשני - את מצבם הכלכלי של הורייך. לדעתי, היות ואנו בשלהי מהפיכה חברתית - את יכולה לחשוב על הצטרפות לפעילות כזו, שראינו שכבר יכולה לחולל שינויים. אני משער שיש דרכי התקשרות ברשת עם הגופים המארגנים את הפעילות החברתית הזו. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית