קושי

הייתי צריכה לקחת ילדה מבית הספר ילדה בכיתה א' לתת לה אוכל לעשות איתה שיעורי בית לשחק איתה וכו' הייתי בסך הכל כשעה וחצי ביום או כשלוש שעות, משתנה.הילדה רצתה ללכת לצהרון, מועודונית כמו חברתה הטובה והוריה לא רצו בהתחלה לאחר מכאן שינו את דעתם והפסקתי לעבוד אצלהם, עבדתי רק חודשיים, שלוש, זוהי עבודתי הראשונה עם ילדים, אין לי ניסיון והאם ידעה זאת, אני בטוחה שעשיתי טעויות כמו שלפעמים אני חושבת שאני התנהגתי עם הילדה כילדה אני בת 20 פלוס ולא כמבוגר כי ניסיתי להתחבר עליה וניראה לי שזאת הייתה טעות. הייתה לי ולאם שיחת סיכום בערך ויכול להיות שהבעתי דעה שהכעיסה את האם אני אמרתי שלילדה יש פה ואני לא חשבתי באותו רגע למשהו רע הכוונה שלי הייתה שהילדה יודעת לענות (אני לקווית למידה) והאם אמרה לי משפט שהיא לא חשבה להגיד לי פתאום היא אומרת האם: "את האמת הילדה ניהלה אותך.." מאוד נעלבתי לא אמרתי כלום אך עדיין מפריע לי האימרה שלה.. אני לא יודעת למה כל כך זה מפריע לי המשפט שלה? ואני לא יודעת כיצד לשכוח? ולהמשיך הלאה.

אני עובדת עם ילדים מספר שנים בגנים וצהרונים. למדתי שעדיף מאוד להימנע מהערות שליליות על הילדים, כדאי להשאיר את זה לגננת או למורה. עד שתיהי גננת או מורה בעצמך... שיהיה בהצלחה, ולא לוותר על עיסוק שאת אוהבת בגלל טעות קטנה, כולנו עושים (במקרה שלנו בעיקר עושות...) אותן. בהצלחה!!!!