לבמבי..ואודי...

הצטרפתי לאודי בהקשבה להנדל..מקווה שזה בסדר מצידך, דמיינתי את האולם והאנשים ואותך מנגנת מכנית כזו אבל נפלא...וכל כך התחשק לי לגשת לילדה הזו ופשוט לחבק...שולחת לך חיבוק גם אם באיחור של כמה שנים :) מיכ... ואודי,אם אתה חושב שזה בעייתי להצטרף ככה בלי הזמנה להודעה הזו של במבי אז פשוט תמחק...

מיכל..מתוקה.. נגיעה רכה במקום כל כך כואב. קראתי את הודעתך מספר פעמים וכל פעם כשקראתי הרגשתי מחדש את הכאב .וואוו כמה כאב ..וכל פעם גם הרגשתי נגיעה רכה,מיטיבה , איזה משהו שמרכך קצת את הכאב.. תודה ענקית לך מיכל ! אודי יקר, כשנפגשתי איתה הקראתי לה את ההודעות האחרונות שהתכתבנו והתגובות שלך שנגעו בדיוק ! כל כך בדיוק.. ודיברנו על הקונצרט ההוא במשך כל הפגישה, ואתה יודע אודי, קרה דבר מוזר... במשך כל הפגישה דיברתי ותוך כדי בכיתי.ממש זלגו לי דמעות ללא הפסקה. זה משהו מאוד חדש עבורי. כל הקטע של בכי בכלל לא היה זמין בעבורי.זה משהו שלא הצלחתי לעשות ועכשיו אודי, פגישה שלמה ! זלגו לי דמעות ,כך פשוט זלגו להן.. משונה.. אחרי כן הרגיש לי משוחרר וקל יותר.. אתה יודע אודי,דיברנו גם בעניין מייל והגענו להסכמה שאני יכולה לשלוח לה מיילים באופן חופשי אך היא תענה באופן קבוע בנוסח כזה: ... , קיבלתי, נתראה מחר .... ושלחתי גם לה את שני הקישורים של הנדל.. אני כבר לא מרגישה כל כך לבד עם הקונצרט הזה.. שלך-במבי.

וואו..המקום הזה נראה לי כל כך אישי ושברירי כזה..וקצת חששתי לכתוב שהקשבתי ככה...ובכל זאת כתבתי ואודי פרסם..כי יש בך משהו כזה שאני מזדהה איתו כל כך (אמנם בסיטואציות שונות ובכל זאת..) אני מתרגשת יחד איתך מהפגישה ונראה לי כי משהו השתחרר כמו שכתבת וזה נפלא!!!! מיכ.. נ.ב. גם קצת מקנאה בך על המקומות שאת יכולה להגיע בפגישות...ועכשיו גם מייל...לי כל כך קשה ואני עדיין שולחת מיילים שלא תמיד מקבלים מענה...התלות כן..שוב...