לליאורי ואודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי ליאורי, שמחה שיכולתי קצת ככה לעזור...אל תכעסי על המטפלת שלי היא רואה הכל...נראה שמשהו אצלי מאוד בעייתי....היא ממש לא קשוחה..היא חושבת שאני קשוחה עם עצמי...אני קוראת פה על מטפלים הרבה יותר קשים בהצבת גבולות למשל...ואודי..שוב שבוע אחד ממש לא דברתי איתה בכלל והשבוע הצפתי אותה במיילים.לא מוצאת איזון נכון.....נראה כי אי אפשר בכלל למצוא איזון........האם אתה חושב שאני צריכה להלחם לא ליצור קשר או להפך לתת לעצמי ל"הזדקק" כך קראת לזה אבל זה לא להזדקק זה לרצות אותה תמידית.....מבין????יחסי קרבה ריחוק....כדאי להלחם בזה, בליצור קשר כל הזמן????????לפעמים היא עונה ולפעמים כשזה מוגזם היא מפסיקה לענות.......מה עושים??????????מצד אחד בכלל לא מתחשק לי להלחם כבר.....להרפות מזה.........מיכ
איזה כיף לכולכן שיש לכן קשר כל כך אמיתי עם המטפלות שלכן, קשר כזה שמאפשר לכן לדבר איתן עם מעבר לשעה אחת בשבוע. אני עם הפסיכולוגית שלי לא מדברת יותר מהפעם השבועית - חוץ מזה אין תקשורת במשך השבוע. אני מקנאת בכן, הלוואי ויכולתי גם אני לדעת שהיא שם גם מעבר למה שצריך. רואים שאתן חשובות להן כל כך - האפשרות לשוחח גם במייל, החיבוקים, התמיכה האינסופית, המחברות שניתנות לפני יציאה לחופשה. גם אני רוצה ומקנאה. מצטערת שאני נדחפת, או שאני מרשה לעצמי לקרוא ככה את ההודעות שלכן, ולהתייחס לדברים אישיים שנאמרו, באמת מצטערת. סתם רציתי להוציא את התסכול שלי, סליחה שוב.