קיוויתי להספיק..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/10/2011 | 01:27 | מאת: חליל

איך נפטרים מחרטטנות? אני כל הזמן מדברת שטויות. הכל כ"כ לא אמיתי אצלי.. אני מדברת הגיוני ונכון, אבל הכל שקר. נמאס לי מעצמי. בטיפול שהיה ונגמר זה לא היה ככה, גם כשדיברתי, דיברתי לא נכון ולא מדוייק. רע לי עכשיו. כל הזמן חושבת על הטיפול, אבל אין דרך חזרה לשם. "הדלת הפתוחה" שהוצעה לא נשמעה אמינה. אני בחיים לא אחזור לשם ולא לשום מקום אחר.. זה מפחיד מידיי.

הי חליל, אין כאן שום סוד מיוחד. יש פחד עצום להיות מי שאת. צריך תנאים טובים ומכילים שיאפשרו הנצה של החלקים היותר אמיתיים שלך... מה קורה לך כאן? אודי

28/10/2011 | 00:03 | מאת: חליל

פה אני יותר אמיתית, אבל מאד מודעת לכך שזה לא מרחב פרטי, ולכן נזהרת ומסתתרת, שחלילה לא יראו יותר מידי או יזהו. תודה לך על תגובתך שיהיה סופ"ש נעים

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית