האם זה נורמלי?

היי, מדי פעם לפני שאני הולכת לישון, המחשבות שלי מתחילות להתרוצץ לכל מיני מקומות, מה שקורה לכולם. רק דבר אחד אני לא מבינה - בלילה, כשאני חושבת, לפעמים אני יכולה להגיע לתובנות בנוגע לדברים מסויימים, לתכנן תוכניות, לחשוב על דברים שאני רוצה להגיד לאנשים מסויימים, לנסות לנתח ולהבין התנהגויות שלי ושל אחרים, להגיע למסקנות, לחשוב על החיים ומשמעותם וכו'. לפעמים אני מרגישה שהגעתי ל"הארה" בנושא מסויים. הבעיה היא שכל אותם דברים נראים לי הגיוניים רק באותו רגע. בבוקר כשאני קמה וחושבת על אליהם, פתאום הם מאבדים מהמשמעות שלהם, פתאום הם נראים לי לא הגיוניים, לא נכונים ואני לא מצליחה להבין מה כל כך מצאתי בהם. האם זה נורמלי? לפעמים בלילה אני יכולה להרגיש ריגוש, התלהבות (לא יודעת איך לקרוא לזה) ממחשבה שהגעתי אליה, והיא נראית לי כל כך משמעותית, נכונה והגיונית וקוסמת לי. ובבוקר אין שום סימן לתחושות מאלה, ואני לא מצליחה להבין איפה ה"קסם" בה. אם תיכננתי בלילה תכנית, או החלטתי להגיד משהו למישהו, להתנהג בצורה מסויימת או כל תובנה ומחשבה שהגעתי אליה, בבוקר היא מאבדת על עניין, כל טעם והכל נראה לי כל כך סתמי וטיפשי ולא הגיוני, ולא גורם לי לאותה התרגשות ש"מצאתי!" זה פשוט קורה לי כל הזמן, ורציתי לדעת מה זה אומר? אני מבינה שאנחנו משנים את דעותינו, אבל ייתכן שהניגוד הוא כה גדול? והדבר היחידי שמפריד ביניהם הוא שינה? זה לא שאני ממשיכה להרהר במחשבה ומגיעה למסקנה שהיא מוטעת, אלא פשוט הולכת לישון בידיעה שיש בידי אוצר, ובבוקר הוא נעלם כליל. אשמח לתשובה, ומקווה שלא יצאתי מטומטמת. תודה

היי, תודה על התשובה. אבל המחשבות האלה לא עולות בי בזמן שאני מרגישה שאני עוד שניה נרדמת, ובאמת במצב של בין שינה לעירות. אלא כשאני שוכבת בלילה במיטה, ולא מצליחה כל כך להירדם - בגלל שהמחשבות שלי מתרוצצות לכל כיוון. דווקא אני עירנית באותו זמן. אני מכירה את התחושה של מחשבות בין שני המצבים, ולהן אין כל כך הגיון, אני חושבת - הן יותר חלום שמתערבב עם המציאות. המצב הזה בו אני חושבת על כל מיני דברים יכול להימשך אפילו כמה שעות, כי הרי אני לא מצליחה להירדם. זה עדיין נורמלי? אני מקווה