הנקה

בעוד שמרבית הנשים מתארות את ההנקה כדבר שגורם לאושר וסיפוק עצום, לגבי הנקה נחשבה מאז ומתמיד כדבר מאד "דוחה". את בני הראשון לא הינקתי כלל ואילו את בני השני הינקתי במשך תקופה של כחודש וגם זה לאחר הרבה מאד סבל נפשי שנגרם לי מאחר ששנאתי כל רגע ועשיתי זאת רק כדי למנוע ממנו לסבול מגזים עצירויות וכדומה. מאז ומתמיד היו לי יסורי מצפון בנושא ואף פעם לא הצלחתי למצוא הסבר לתופעה. שאלתי היא מדוע אני סולדת לחלוטין מכל הרעיון?אני מאד מוטרדת מכך מדוע אותי זה מגעיל ואילו לאחרות זה אושר גדול?האם לדעתך יש עוד הרבה נשים במצבי?

חלי, מדוע יש לך יסורי מצפון?! תרגישי טוב עם עצמך!! הגוף שלך הוא שלך - תעשי מה שטוב לך! אני הנקתי את בתי בהנאה אך איני מאלו שיטיפו לך להניק אלא אחזור ואגיד - עשי מה שטוב לך! אני בטוחה שיש נשים נוספות במצבך - הרי אם תתבונני סביב תגלי שלא כולן מניקות - ילדים רבים גדלים על מטרנה ואז תוכלי לומר בחיוך - מי גאון של אמא?

שרון, יסורי המצפון שלי הם לא ממש בגלל שלא הינקתי , אלא בגלל הסלידה העצומה שיש לי מהנושא. אעיז ואומר כי ההנקה נראית בעיני כדבר ממש מגעיל דוחה ואפילו בהמי וזה מה שמטריד אותי. לא הרעיון שלא הינקתי אלא מדוע יש לי דחיה מעצם זה שמישהו יונק ממני.

שלום חלי ראשית אל תרגישי יוצאת דופן. נשים רבות לא אוהבות להניק ולא מניקות. יתכן ותחושת הגועל מההנקה קשורה בחוויות מוקדמות שלך סביב הנקה ויתכן שהדבר קשור לתחושות שלך לגבי הגוף שלך, ואולי סיבות אחרות. כדי להבין את הסיבות יש צורך להכיר אותך טוב יותר, את היחס שלך לעצמך ולגוף שלך. אבל אין קשר בין עובדת הגועל שלך להניק לבין האהבה שלך לילדים שלך. את לא צריכה להרגיש אשמה כלפי הילדים,] את לא אמא פחות טובה אם את לא מניקה, ואל תייסרי את עצמך בעניין. בברכה, אמיר