אח שמסתגר כבר 10 שנים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/09/2011 | 16:07 | מאת: פידרוס

שלום דוקטור, אני פונה אליך בהקשר של אחי . אנו משפחה של 6 נפשות. ארבעה אחים (בנים) כאשר שני אחי הצעירים הם תאומים. אני פונה בהקשר של אחד האחים התאומים. בן 30 בעוד מספר חודשים, עדיין גר אצל ההורים, לא היה בקשר רציני עד היום (לפחות לידיעתנו), מסתגר המון בחדרו ובכלל משדר מצב רוח דיכאוני כרוני כבר 10 שנים, מאז עזב את הצבא. עבד במספר עבודות מזדמנות לפרקי זמן קצרים ביותר ובגדול ניתן לומר כי מעולם לא היה מועסק...אחיו התאום עומד להתחתן בקרוב, מאז ומעולם עבד בעיקר בתחום הליסינג וכלל הרבה יותר מוצלח (אני לא בטוח שיש צורך להשוות אבל אני מרגיש שיש לכך חשיבות מסוימת). אחי מסרב בכל תוקף לקבל עזרה מכל סוג שהוא. לאורך השנים, אין ספור חברי משפחה שוחחו עימו ללא פריצת דרך. לפרקי זמן מסוימים יש הטבה משמעותית במצב רוחו והוא נעים לסביבה (כלל הוא נעים לסביבה) אבל בהתקפות דיכאון הוא מסתגר בחדרו ופשוט לא יוצא. מערכת היחסים עם אימי מאוד לא טובה, היא מיואשת ממנו והוא לא מדבר עימה זה זמן מה. עם אבי אין ממש קירבה. יש עדיין לא מעט לספר אבל ככלל אני מנסה להבין מה קיים באפשרותינו לעשות החל מלנסות את מזלינו בשיח שוב, דרך החדרת תרופות לאוכל, וכלה באשפוז בכפייה. כל האפשרויות פתוחות. אשמח לכל עיצה בעניין. שוב, באם היה באפשרותינו לאלץ אותו לקבל טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי היינו בשמחה עושים זאת.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום פידרוס, כל נושא הכפיה - לא בא בחשבון, היות ומדובר באדם המודע למעשיו. לא הייתי ממליץ על החדרת תרופות לאוכל, כי יש בזה משהו פטרוני ולא מכבד. מה כן? הייתי מציע לשוחח אתו על הרגשתו, הבדידות והכעס והעצב והדכאון. בלי ללחוץ. לנסות ולהבין את נקודת מבטו. בשלב הבא ייתכן וניתן יהיה לשכנעו לעזר בטיפול. אפשרות אחרת - לפנות לטיפול משפחתי, על מנת להתמקד בדינמיקה המערכתית. כך, לא הוא "המטופל" אלא כל המשפחה, מה שאולי יקל עליו לקבל עזרה. בהצלחה, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית