אודי,

רוצה לשתף אותך במשהו .. שלחתי ברכה לשבת בחמישי שעבר ,העלית אותה עם תגובתך ביום ראשון. שלחתי ברכה לשבת אתמול, הרבה לפני ש"סגרת את הדלת". ראיתי שאתה מגיב לכולם רק אותי אתה משאיר בחוץ. רוצה לומר לך שההרגשה היתה קשה מאוד ! עדיין ההרגשה קשה מאוד! שאלתי את עצמי על איזה צורך 2 ההודעות האלו עונות לי ? וחשבתי שאולי זה קשור לקושי האיום בשישי שאז אנחנו לא נפגשות ואני גם יודעת שלא נפגש עד ראשון. אולי אני מנסה למתן, לרכך את ההרגשה הקשה כל כך דרך ההודעות הללו ותגובותיך? לא יודעת. (בחמישי שעבר גם הרגשתי קרבה גדולה מאוד אליה וגם אליך . הרגשתי טוב ורציתי שכל העולם גם ירגיש נעים ורך בלב). אני רוצה שתדע שאני מאוד עצובה. אני גם מרגישה דחויה על ידך. יש בי חלק שרוצה לומר לך : אודי,בכוונה לא העלית את ההודעה הזו.לא התחשק לך,היית כבר עייף, נמאס לך ועוד כל מיני כאלו. אז שתדע אודי, לא רוצה ,לא צריך. תמיד הסתדרתי לבד וגם היום אני יכולה להסתדר מצויין. אל תעשה טובות. לא רוצה ,לא צריך. יש בי גם קול שאומר: לאט לך..אודי באמת לא חייב לך כלום. הוא עושה הכל בהתנדבות. הוא (הקול) גם אומר לי:תזכרי בכל אותם פעמים רבות כל כך שאודי באמת תמך בך כשהיית במקומות מאוד קשים. בקיצור אודי, אני רוצה שתדע שיש לי איתך בלב בלגן גדול. אני מעריכה מאוד ,אוהבת, שונאת ,מוקירה אותך כועסת עליך, פגועה ממך,לא מבינה אותך ..כרגע אני ממש לא מבינה אותך.. ורוצה שתהיה לך שבת טובה,מוארת,מלטפת ורכה. ולי אני מאחלת שיהיה פחות עצוב וכואב בלב, שאצליח להריח את ריח האדמה כשתספוג את טיפות הגשם שהבטיחו לשבת, שאהיה קצת פחות פגיעה ופחות ידמם לי בלב כפי שקורה עכשיו. במבי.