משהו מוזר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, קורה איתי בשעות האחרונות. מחר אנחנו אמורות להפגש ואני עסוקה כל הזמן בלומר לעצמי שאין לי יותר מה לומר לה.אף לא מילה אחת. נגמר לי כל הדיבור איתה. אודי, שני דברים שמוזרים לי : 1. בד"כ אני לא עסוקה במה אומר/לא אומר.זה משהו שיותר זורם כלומר אני באה אליה לא מוכנה מראש .. 2. לא זוכרת שהיו הרבה מקרים שנגמר לי כל הדיבור איתה. זה אפילו מלחיץ אותי פתאום, נורא משונה לי.. אודי, יש לך איזה רעיון מה זה צריך להיות פתאום ? נ.ב אולי , אם אני אהיה לחוצה גם מחר אני פשוט אקריא לה את ההודעה הזו שכתבתי לך עם תגובתך. שלך-במבי (אתה יודע אודי ? שמתי לב שכשאני כותבת שלך-במבי מרגיש לי איזו תמיכה כזו כאילו אתה שם יד ותומך בי מהגב ) ועכשיו מרגיש לי שפידחתי את עצמי כאן.
הי במבי, לדעתי אפשר לזרום גם עם השתיקה. גם היא אומרת הרבה (כעס, אכזבה, פחד, מרחק...). תמיד אפשר יהיה לדבר על זה... אודי