הי אודי,

אתה יודע, אתמול היה ה 11.9 ונפגשנו בבוקר. היא אכן חזרה כפי שאתה תמיד אומר.. :) אתה נביא ? :) אתה יודע אודי, הפעם החיכיון היה שונה.. לא התפוררתי. ידעתי שהיא תחזור . גם "ראיתי" אותה , אם כי מאוד מטושטש. אבל היא היתה. לא נעלמה..היא לא היתה "אין" לא יכולתי להסתכל עליה בפגישה המון זמן, כפי שקורה לי תמיד כשאנחנו לא נפגשות הרבה זמן. אמרתי לה שזה מרגיש כמו להסתכל על השמש שזורחת בצהריים, שאתה צריך להיעזר באצבעות הידיים אם ברצונך שהעיניים יצליחו להשאר פקוחות ולהסתכל על השמש שזורחת.. מכיר את זה אודי ? היה קטע משונה..הסתכלתי מתישהו על רגליה והסנדלים וסיפרתי לה שדווקה את הסנדלים שלה ממש זכרתי ואיכשהו זה מאוד הצחיק אותי והתחלתי לצחוק ולא יכולתי להפסיק ,והצחוק הפך מהר מאוד לבחוק ןלפתע מצאתי את עצמי בוכה ממש בקול, ללא יכולת להפסיק.. כן, היתה פדיחה.. אבל אתה יודע אודי, אחרי זה הרגשתי יותר טוב, הרגשתי הקלה. ומחר נפגש שוב.. :) וחוזרים לשיגרה וזה כייף :) שלך-במבי.