יש לי ממש דילמה כזו...

היה לי שבוע לא קל..שבו יצרתי איתה קשר וגם דברנו...היום הייתה פגישה ארוכה מהרגיל על פי בקשתי...ובכל זאת ממש להכנס לעובי הקורה לא נכנסתי..וכל פעם אני תוהה אם התפקיד של הפסיכולוג הוא גם לדחוף קדימה כשמטופל לא מעז?????? כלומר מה האם היא פוחדת ששוב אהיה כזאת נודניקית או שיהיה לי קשה מדיי??????? דברנו על קטע כזה שאני מעדיפה שיבינו אותי בלי שאצטרך להסביר ממש...לא יודעת דוקא כשהיא ניסתה לשאול היא לא נכנסה לעומקם של דברים ואני תוהה למה??? עכשיו אצטרך לחכות שבוע שלם בשביל לשאול ולבקש שקצת יותר תשאל אותי...חבל...אולי בנתיים תסביר לי למה לא לשאול יותר????? למה לחכות שיבוא ממני?????לא כל כך הבנתי את מהות הפגישות שלא שואלים..שבקושי מנסים לברר..למה???????