אכפתיות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי, אני מטופלת וותיקה מאד. אין לי בכלל ספק לגבי האמפתיה של המטפלת, אבל בנוגע לאכפתיות, קשה לי לדעת. היא טוענת שאכפת לה ממני, ואני מרגישה כשהיא מביעה את זה. הבעיה היא, שמטבע הדברים, יש זמנים שבהם האכפתיות באה לידי ביטוי (ובמידה רבה), ויש זמנים שממש לא (למשל בחופשות). האם, לדעתך, ביטוי חיצוני הוא חלק אינטגראלי של תכונה זו, והעדר ביטוי מצביע בהכרח על העדר התכונה? ידוע לך אם קיימת הגדרה אופרציונלית למושג? תודה!
שלום לך, מעניינת הבחירה בשם שבחרת, בהקשר לשאלתך... את לא מדברת על הגדרות אופרציונליות אלא על התחושה שלך של העדר אכפתיות. מדובר בתחושה הסובייקטיבית שלך ובצורך שלך ב"הוכחות". בטיפול ניתן להעניק תחושה כזו באמצעות הגינונים החיצוניים אך אפשר לשוחח ולנתח ולפרש מבלי "לספק" את הצורך הזה. אלו שתי גישות שונות בתכלית (ובינהן יש גם טווחי ביניים)... ובאשר לשאלתך- מקווה אני שעניתי... אודי
אני מחפשת הוכחות. למען האמת, אני גם מקבלת ממנה לא מעט כאלו, ואני יודעת ומרגישה שבאופן כללי כן אכפת לה. הטענה שלי היא, שיש זמנים מסויימים (כמו חופשות, מחלה וכיוצ''ב), שבהם אין אכפתיות, וגם לא סביר שתהיה. אני לא אומרת את זה ממקום רגשי ופגוע (עד כמה שאני מודעת לעצמי...), אלא מציינת עובדה קיימת והגיונית. הבעיה היא, שכל הניסיונות להוכיח לה את הטענה שלי לא מתקבלים על דעתה. היא דבקה בעמדתה שכן איכפת לה. אי אפשר להתווכח עם מי שעונה לך "ככה אני מרגיש". נכון? לכן אני שואלת על הגדרה אופרציונלית שתאפשר לי למדוד את התכונה הזו אצלה. למעשה, כבר חיברתי שאלון ראשוני, אבל אם קיים שאלון מהימן ומתוקף אני אעדיף אותו.