אודי,

לא יודעת מה קורה לי. אני כ"כ מבולבלת, מותשת, עייפה.. אתה זוכר ? היא אמורה לנסוע ב 26.8 .הפגישה האחרונה שלנו אמורה להתקיים ב 25.8 ואח"כ----- ב 11.9 ( תאריך מעניין, יום קריסתם של בנייני התאומים ) מאז יום ראשון קשה לי להגיע אליה. מאוד. כל פגישה קשה מקודמתה מרגיש לי שהיא כ"כ זרה לי..ביקשתי שנפסיק עד ל11.9 היא התנגדה נחרצות. אני לא רואה טעם לפגישות הללו שמתקיימות עכשיו. היא ממילא נחווית לי כאדם זר, לא מוכר, כמעט להרגיש כמו לראות מישהי סתמית שעומדת על ידך בתור בסופר. מתחשק לי לעזוב אותה ולמצוא מטפלת אחרת. כזו פיה.. כמו באגדות... אני יודעת שהיא נקראת מאוד טובה. מבוקשת. היא גם מורה ומדריכה במכון הפסיכואנליטי המון שנים. מקצועית כזו... ואולי אני בכלל לא צריכה מישהי מקצועית ? אולי כל מה שאני צריכה זו דמות רכה, מבינה..פיה כזו... שמעתי שבהודו יושבת "ביג מאמא" שבאים אליה מכל העולם בכדי לקבל ממנה חיבוק.. שמעתי שאנשים מחכים לחיבוק הזה המון המונים.. ואולי אני לא צריכה שיפרשו עבורי, שיחברו אמירות שלי מזמנים שונים ? ואולי כל מה שאני צריכה זה פשוט קצת חום, רוך,אהבה פשוטה של איזו פיה כזו שנוגעת לא נוגעת..פוסעת חרש חרש וסביבה מתנגנים בשקט צלילי פעמוני רוח... אודי, השבוע הזה בלתי נסבל עבורי. אני מרגישה שאני רוצה לברוח מהגוף שלי... להתעופף כמו ציפור חופשית ממקום למקום.. ללא עבר , ללא הווה , ללא עתיד , להתעופף כך סתם .. ללא מחשבות , ללא רגשות , אני רוצה ש"ביג מאמא" תערסל אותי, תחבק, תאמר לי מילים טובות, ברוך , לאט , בשקט .. תשיר שיר ערש .. תרגיע , תעטוף ותשמור שלא יקרה שום דבר רע.. שלך,במבי. נ.ב הקראתי לה את תגובתך מה 12.8 ובה שאלתך "מי לדעתך הפיה שמככבת בחלום ?" אמרתי לה שאין מצב שמדובר בה. מדובר בפנטזיות שמעולם לא התממשו עדיין.