מחשבות אובדנות מרגיעות אותי

שלום, אני נוטה שלא לשתף במחשבות אובדניות שעוברות לי בראש, משום שהן מרגיעות אותי. (למשל: אני חוששת ממצב מסויים אז המחשבה שבמקרה ובאמת יהיה קשה ובלתי-נסבל תמיד אפשר להתאבד). אני רוצה לדבר על כך, אך מצד שני אני זקוקה להן ולא רוצה להפטר מהן. אני לא בטוחה למה אני משתפת בהתלבטות הזו כאן, אולי רק רוצה לשתף וזה מקום כזה שבו אני לא באמת משתפת, מקווה שזה בסדר

שלום.. אני מתנדב של אתר סה"ר, סיוע והקשבה ברשת, וראיתי את ההתלבטות שלך - שמצד אחד ההתאבדות היא בשבילך מין מפלט..שכל עוד שאת יודעת שזה אפשרי את מסוגלת להחזיק מעמד ולהמשיך לחיות, וככה זה מרגיע..ונשמע שלמרות הכל מצד שני היית רוצה דרך אחרת להירגע - הרגשתי שאולי במובן מסויים את מוטרדת מזה שדווקא מחשבות אובדניות הן הדבר היחיד שיכול לתת לך קצת שקט, אבל את לא מוצאת מקום שבו תרגישי בטוחה להיפתח ולספר על זה.. ראיתי שד"ר בונשטיין הציע לך לנסות לשתף במחשבות האלו בטיפול, ואני גם חושב שזה כיוון נכון. ורציתי גם להוסיף (אני מקווה שזה בסדר שאני מציע את זה כאן) שתוכלי לנסות לבוא גם אלינו לאתר. יש לנו צ'ט בערב עם מתנדבים כמוני שתוכלי לשתף אותם בחסות האנונימית של האינטרנט.. אז מצד אחד נכון, אנחנו לא פסיכולוגים ולא יכולים לתת פתרון ארוך טווח..ומצד שני אולי זה יוכל להקל עלייך קצת למרות הכל.. הנה כתובת האתר שלנו: http://www.sahar.org.il/ ואת מוזמנת מכל הלב.. שלך מתנדב סה"ר