פה ושם...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כל כך התלבטתי אם לכתוב או לא...עכשיו אני מבינה למה לא רציתי לשתף אותה בכתיבה פה אבל אני אדם מושפע..אז בגלל שנראה לי שאתה מצפה שנשתף הכל בטיפול שיתפתי...אולי קל להאשים, נכון ההחלטה שלי ואני אחראית למעשי...האמביוולנטיות חוגגת... קשה לי.....ממחר לא נפגש שבועיים...דוקא כשמשהו משתנה ברגשות שלי, ואני בתוך בלבול שכזה...אוף...נמצאת בתוך שחור ולבן מתקשה למצוא את האמצע, אין אמצע וגם לא רוצה פתאום לשתף אותך במה שהיה בפגישה האחרונה...כי זה מבלבל בין פה לשם...אוף...ממש לשבת על הגדר רגל פה רגל שם....אתה מבין גם למה הובילה אותי ההחלטה לשיתוף? שאיך פתאום אשתף כאן?? למרות שאם אבקש שהיא לא תקרא כאן היא לא תקרא....הלואי והיה לי האומץ לשתף את הקרובים אליי או שיכולתי אבל זה לא ראלי... עניין אותך לדעת מה זה עושה לשתף את המטפלת אז אצלי זה גרם לבלבול וחוסר החלטיות כמו בכל דבר בתקופה האחרונה...... ואפרופו שיתוף הוא גרם לי לאמביוולנטיות רצינית....
הי מיכל, אמביוולנטיות הית הקיימת כל הזמן, לא השיתוף עורר אותה. עכשיו הוא פשוט במוקד שלה... "תלכי" עם מה שנכון לך. לדעתי הכיוון צריך להיות לעבר הטיפול, כלומר - להכניס את מה שכאן לתוך הטיפול ולא להיפך. אודי
ומגיע לי שתכעס עליי.......סליחה אתה לא אשם בכלום ובצדק עשיתי טעות שהבאתי לכאן........סליחה.......