דחוף ...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אני בת 16 , מודעת ליתרונות ולחסרונות שלי ללא ספק . אני זקוקה לתשומת לב מהסביבה בצורה קיצונית ביותר , אני מסוגלת לראות בנאדם ברחוב לדבר איתו בקושי ולהתחיל לספר לו את החיים שלי בתקווה שיהיה החבר-פסיכולוג הבא שלי . המצב יתפוצץ שחבר שלי לא היה פה וטס , וקצת חפרתי לחברים שלו כמה שאני מתגעגעת ... הייתי זקוקה לתשומת לב לפחות מהם , וקצת חפרתי . כשהוא חזר הוא אמר לי שהם אמרו לו שיוריד אותי מהם כי אני מעיקה . מאז אני כבר כמה ימים לא מפסיקה לבכות , מרגישה אפס , מרגישה מסכנה , ומרגישה בודדה .. לא אוהבת את עצמי , ואפילו מתחילה לחשוב על מוות .......... אני באמת צריכה עזרה .
שלום לורן, את זקוקה שיקשיבו לך. זהו צורך אנושי בסיסי ביותר. נדמה לי שזהו צורך המשותף לכל מי שכאן (לדעתי - כמעט לכול בני האדם). האם חשבת לפנות לטיפול, שם תוכלי לקבל את מלוא תשומת הלב וההקשבה, ללא שיפוטיות וללא שתרגישי "מעיקה"? אודי