אשיב מחר להודעות הממתינות

..רוצה לשתף אותך.. אתמול, הגבתי לתגובותיך אלי (בעץ למטה). במהלך היום ראיתי את ההודעות הנערמות להן כאן . עוד ועוד ועוד והרגשתי רגשות מעורבים.. שמחה שיש כאן הרבה אנשים והמקום חי ורצוי מאוד... למרות שישנן אחדות שנדמו (נ-בפתח,ד-פתח/קמץ?) וחסרות לי מאוד כמו ילדה-אשה , סוריקטה, טימי,נילי, יחד עם זאת הרגשתי צפיפות כזו.. רציתי לזוז הצידה, לעמוד בצד , להתבונן , לצפות בדינמיקה הזו..הרגשתי שאני כזה נשכחת בצד..ואמרתי לעצמי..טוב לא צריך..יש לי אותי.. ..היתה לי פנטזיה כזו שכולן סביבך כמו גוזלים קטנים כאלו ואתה מסתכל על כולן במבט חם ואוהב ..מחייך לכולן ועונה לכל אחת בשקט כזה,בנחת, ברוגע, בשלווה.. ואני עומדת כזה בצד ומסתכלת.. ואז אתה פונה אלי לפתע ועונה לי למרות ששאלתי בשקט ומזמן.. יום מואר ומחייך לך אודי. שלך-במבי.