הקדשה...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/07/2011 | 20:49 | מאת: מיכ

אודי, אני רוצה להקדיש לך משהו שכתבתי...ולכל המטפלים שעובדים כה קשה ולא תמיד זוכרים או יודעים כי אנו מעריכים אותם מאוד... אם תדע איך לגשת, אם תדע להקשיב בשקט, ללא שיפוט, ללא בקורת, בסטטוסקופ הרגישות, בזהירות יתרה, במסע איטי, בסבלנות אין קץ, באומץ לב, באמפתיה רכה, במילה מלטפת, גם אם כואב וגם אם הלב מתכווץ, אם תיגש ותביט היטב מבפנים, תוכל להבין קצת יותר מקרוב, כי הרגש שברירי ובתוכו המכאוב, אם תביט אל הנפש ממש מקרוב, תגלה עולם ומלואו שיגע גם בך, תגלה כי גם בך הרגש ישנו, אם תדע להיות כה קרוב, אזי אחי ראוי אתה להיקרא פסיכולוג וכך אתן את כולי ובך אאמין, כי אפשרי כל רגש לחבק ולאהוב.......

הי מיכל, איזה כיף לשמוע ממך בימים אלו כל כך הרבה דברים טובים... ותודה, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית