אמון ופרידה...

בעצם ההודעה הזאת קשורה לך אודי ולכל הכותבים הקבועים כאן...ואולי גם להרגיע את עצמי...התחלתי יותר להאמין ולמרות שהיה פה קצת תחושה של פחד כזה שאנחנו לא עד כדי כך יכולים "להסתתר" פה ומשהו בזמנים של התשובות קצת חרג מהרגיל עדיין מצאתי ואני מוצאת מפלט בפורם הזה ואודי אני כבר לא מחפשת לאן נעלמת...מאמינה שתחזור גם אם אינך עונה בדיוק בזמן...משהו בבסיס שלי השתנה...אודי אני כל כך רוצה לשתף ולהסביר וקצת חבל לי שאני לא יכולה ממש הכל....רוני ובמבי יקרות תדעו שאני הייתי במצב הזה שקצת פוחדת לכתוב פה מצד אחד וגם מחכה לתשובות של אודי שיגיעו בזמן..אבל לאט בצעדים קטנים אני לומדת שאפשר לבטוח באדם..זה קשה לי עדיין אך האמון זה משהו שבא והולך ובסוף לומדים במי אפשר להאמין ובמי לא... וקצת על פרידה...אודי אני פוחדת מתהליך הפרידה אני רגילה להפרד ולא להביט לאחור אלו הם הפרידות שלי..חדות כאלה ובדרך כלל באות מהצד שלי...אני אדם פתוח וחברותי שמסגל לכל מצב ומתחבר מהר אבל הקשרים שלי רופפים...ללא חברים קרובים...והיא בקשה שאנסה אחרת ושפה המקום ללמוד גם איך להיפרד אחרת ובכל זאת אני חוששת מהפרידה מאוד...וממש קשה לי לעשות תהליך של פרידה...בנתיים עוד לא קבענו תאריך האם חשוב לקבוע? וגם בקשתי להמשיך לבוא פעמיים בשבוע עד סוף החודש ואחר כך לנסות להוריד לפעם אחת בשבוע אבל קשה לי...איך הולך תהליך הפרידה? יש נוהל? מפחיתים פגישות עד שלא באים כלל? זה קצת מאיים עליי כרגע למרות ששוב מצבי ממש טוב והשגתי את המטרות שלשמן הגעתי ואני שמחה על כך...ואל תשלח אותי עם כל השאלות אליה אלא פשוט תאמר מה נהוג בד"כ? יודעת שאולי זה תלוי במטופל אבל בכל זאת אשמח שתסביר....מיכל.