להרגיש
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אודי, . קרה משהו קשה ביותר לילדה שלי, נערה מתבגרת , אירוע של תקיפה מינית, היא נראית ומתנהגת בסדר, כי היא נערה חזקה וחלפו כבר מספר שבועות מאז. אולי העולם נראה קצת פחות מפורק. אולי מה שהייתי צריכה לעשות עכשיו זה לבכות, פשוט להרשות לעצמי לבכות בכי ללא מעצורים.אבל כל מה שאני מרגישה זה ריק ואדישות. וזה המצב הרגיל אצלי בלי קשר למקרה הזה, אבל דווקא עכשיו הייתי רוצה כן להרגיש משהו. אולי אני כן מרגישה ולא חווה את זה? האם זה הגיוני?, לפעמים מהתגובות של אנשים אלי אני קולטת מה אני כנראה מרגישה (בלזהות רגשות של אנשים אחרים אני דווקא חזקה מאוד). למעשה רוב הזמן אין כל כך קשר ביני לבין הרגשות שלי אפילו ברמה הגופנית. אני חושבת שאני לא מרשה לעצמי להרגיש, זה הרגל רע כזה, אני לא יודעת איך להיות אחרת (בכוכב שממנו באתי לא היה דבר כזה "רגשות") אולי זה היה עוזר לכל מי שמסביבי ומונע כל מיני קשיים. דווקא כלפי הפסיכולוג לפעמים מתעוררים קצת רגשות בעיקר געגוע (מילה מוזרה גע גוע אי אפשר לנגוע) אבל לפעמים כמו עכשיו וביתר שאת זה נראה לי מגוחך ומטופש. תודה לך על ההקשבה וסליחה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
