השתייכות חברתית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/07/2011 | 14:55 | מאת: ארז

שלום. יש לי בעיה שנראת לי מעט מסובכת, ורציתי לדעת אם המחשבות שלי בכיוון או סתם מחשבות שווא, אני אוטוטו בן 30 ועשיתי בתקופה האחרונה בדק בית רציני ואני נמצא במודעות הרבה יותר גבוהה משהייתי. אני לא אפרט כי זה יהיה ארוך מידי, היו לי רגשי נחיתות בקשר לשייכות חברתית שהובילו להרגשת עליונות שרק מקשה עוד יותר על ייצירת הקשר, וזה מגיל מאוד מאוד צעיר. כיום אני די דוחה נסיונות קרבה מאנשים (למרות שאנשים נמשכים אלי, אולי כי אני סוג של נחמד ומראה בטחון של עליונות). ההכרה בדבר הזה גרמה לי לאיבוד כולל של ביטחון עצמי כי הבנתי שהרגשת העליונות שלי היא סתמית (מה גם שהיא מנעה ממני להתקדם ברוב רבדי החיים). העניין הוא שבגילי אני די רואה חברים שסביבי ומשפחה שדי קיבעו כבר את "עמדותיהם" לחיים, ואני מרגיש כאילו אני רק מתחיל, ומרגיש גם שנדרשים לי מאמצים רציניים לשמר את קשריי החברתיים הנוכחיים, כי הם די מבוססים על ניסיון לעדן את אותם רגשי נחיתות ואינני רואה בהם קשרי ידידות אמיתיים. מה לדעתך צריכים להיות שלבי ההתקדמות שלי? האם אני צריך להמשיך להפגש עם חברים (אין לי כלכך חבורה אלא יותר בודדים מה שרק מקשה על שמירת הקשר) ולנסות לשמור על קשר למרות שאינני נהנה יתר על המידה כי עכשיו אני גם די מפגין זאת במפגשים מה שרק פוגע באותם קשרים הרבה יותר אם לא הייתי נפגש לדעתי או שעלי למצוא חיים קודם ופשוט לראות איך אני משלב אותם בחיי? יש משהו חוץ מטיפול ארוך של שנים שיכול לעזור בדבר? כי אני מרגיש שאני לא יכול להתקדם בשום תחום בלי שזה יפתר (עבודה, חברה, בת זוג). אני מקווה שתוכל להבין את מה שכתבתי. תודה.

שלום ארז, נשמע שהמרחק החברתי קשו רבתחושות הנחיתות והעליונות שאתה מתאר. אין הרבה טעם בקשר חברתי ממנו אינך נהנה. זה הופך אינסטרומנטלי ולא אמיתי. אתה מציין שקודם לכל אתה רוצה לפתור את המחסום הזה. הדרך להבינו ולפרק אותו עוברת בטיפול, כזה המתבסס על קשר רגשי ארוך ויציב. הרצון שלך וההבנה שקשר חברתי חשוב כן הוא טוב ומביא לאופטימיות באשר לסיכויי הטיפול. בהצלחה, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית