מובטל כבר תקופה ארוכה, ולא רואה דרך לצאת מזה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/07/2011 | 22:19 | מאת: loadstone007

שלום לכולם, אני בן 28, גר עם ההורים, ומובטל כבר שנה וחודשיים. בזמנו החלטתי, ברוב טיפשותי, לעזוב משרה שהעיקה עליי כדי לחפש משהו אחר. מאז אני מחפש, ולמרות שיש ראיונות עבודה (ואפילו עבודות שאני מגדיר כ"מעולות" - בדיוק מה שאני מחפש) - טרם התקבלתי. מה שמתסכל אותי קשות זה איך שראיונות עבודה רבים מסתיימים בחוסר מזל קיצוני. משרות רבות הוקפאו (גם אחרי שעברתי את כל הראיונות), משרות שמועמדותי נפסלת אליהן בשל נתון מתסכל (למשל - גיל, שהיה ניתן למנוע את סדרת הראיונות מלכתחילה), משרה שהגעתי לראיון ואז המראיין גילה שזומנתי בטעות (ושהתפקיד בכלל לא קיים בחברה). ויש לי עוד הרבה סיפורים, זה לא נגמר. אני חושב שאני מתראיין טוב, ובכלליות איש מקצוע מצויין - אבל בכל חיפוש עבודה צריך טיפה מזל, ואני מרגיש שפשוט אין לי. אני גם מנסה לשלוח קו"ח למשרות זמניות, אבל ללא מזל (רוב הסיכויים בשל היותי over qualified)... כל פעם שאני מקבל סירוב, אני מרגיש את המועקה עוד יותר מחלחלת פנימה. זה נורא מזיק לי, ואני לא יודע איך אפשר להקל על כך (מלבד מציאת עבודה). מה שיותר מכביד על המצב היא העובדה שאני חי עם ההורים. במקום לגור עם בת זוגתי, להתחתן, להקים משפחה וכו' - אני תקוע בשלב כה מתסכל. אני פה גם בשביל אוזן קשבת, אני לאו דווקא מחפש פתרון קסמים. ואין לי רצון בקבלת טיפול תרופתי, אני יכול להתמודד. פשוט מתוסכל וחי בקרקעית של מועקה שלא נגמרת. תודה

שלום לך, זה אכן מצב מאוד מתסכל, בעיקר ההרגשה שהכל חובר נגדך. חשוב שתמשיך להחזיק בגישה חיובית ואופטימית ותפגין בטחון ביכולותיך לראיונות הבאים. אני מקווה שתקופת ה"דגירה" הזו תניב עבודה שתהיה מרוצה ממנה ותוכל להביא עצמך בה לידי ביטוי מלא. בהצלחה, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית