פרידה קשה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי, סבתא שלי נפטרה בחופש הגדול שנה שעברה )2010( במצב בריאותי לא יציב.. (היא הייתה האדם הראשון שהכרתי שנפטר) מאז מאוד קשה לי. זה נושא מאוד מאוד רגיש במשפחה מכיוון שכולם אצלי בבית אהבו אותה מאוד. זה כאילו אסור להעלות את השם שלה וכשמעלים הנשימה של כולם נעתקת. מאז אני ממש מרגישה גוש גדול שלוחץלי על הלב ולא משתחרר. אחרי החופש התחלתי תיכון והתקשתי מאוד ליצור קשרים חברתיים מהחשש שלא ירצו אותי או להתקרב לאנשים ולאבד אותם ולאחר שלא הסתדרתי שם עברתי בית ספר. מאז אני מתמודדת עם כאב יומיומי שבעיקר מגיע בלילות.. עוד מעט יציינו שנה לפטירתה ואני לא חושבת שאוכל לעמוד בזה, שנה שעברה כל החופש הסתגרתי בבית עם עצמי והחברות שכ"כ סמכתי עליהם ואהבתי החלו להתרחק.. התחלתי לפתח מעיין שנאה כלפי החופש כיוון שעד החופש אני יכולה לחיות בהדחקה כמו שחייתי כשביא הייתה במצב קשה. אני מפחדת להגיע למצב הזה שוב ושאני עוד פעם יתקשה להגיע לבית הקברות. האם יש פתרון למקרה שלי והאם יש דרך להקטין את הלחץ מהלב? תודה ושבת שלום, נועם
שלום נועם, את מתארת אבל שאכן מלווה את תהליך הפרידה הכואב מסבתך האהובה. זו עדיין תקופה שמקובל לראות תגובות אבל כלגיטימיות. בכל מקרה, אם את מרגישה שהדבר ממש פוגע באיכות החיים שלך, אני ממליץ לך לפנות לעזרה מקצועית (תוכלי להעזר ביועצת ביה"ס שתפנה אותך לאיש מקצוע מתאים). אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
