זהו

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/06/2011 | 21:45 | מאת: .במבי פצוע..

אודי, אני שואלת את עצמי במהלך כל השבת אם לא הגיע כבר הזמן לסיים איתה ? אתה יודע אודי, מחר בעוד שבוע היא נוסעת. כן, היא הוסיפה השבוע פגישה נוספת .השבוע ניפגש 5 פעמים במקום 4 שברגיל.אבל מיום שישי לא ניפגש . שבת, ראשון, שני,שלישי,רביעי,חמישי עד שישי.. נראה לי שמחר אני עושה סוף וקץ לאנליזה המטורללת הזו. מי צריך דבר כ"כ הזוי ??? אוף אודי, אמרתי לה שאולי אלך לפסיכיאטרית שתזריק לי איזו זריקת הרדמה עד שהיא תחזור . אודי, נראה לי שמחר כשנפגש אני אגיד לה שסיימנו !! אתה יודע אודי,הכי מדהים זה שתמיד,כל השנים הסתדרתי לבד ועשיתי את זה מצויין ! נראה לי שכל החירטוטים הללו פוגעים והורסים כל חלקה טובה. אני עוזבת. מסיימת. מנתקת. מתנקמת. אני אהרוס הכל !!!! אני רואה את עצמי שופכת על הבד המון המונים של צבע שחור מעורב באדום כהה עמוק כזה .המון !!! ומבעד לצבע שנוטף לו, ניבטים חורים לבנים שהצבע לא נגע בם והם נראים כשיניים חדות מפה פעור שבאים לטרוף אותך. כן, אתה רואה אודי מה קורה בסוף מכל החירטוטים האלו ??? משתגעת לגמרי. אתה יודע אודי, אני לא צריכה אותה יותר. מבחינתי, היא כבר לא קיימת !!! היא יכולה לנסוע לה למליון שנים !!! אמא צביה = אין ! אין ! אין !! ואתה יודע מה אודי ? אני חושבת שהיא לא היתה קיימת מעולם ולכן גם לא איכפת לי בכלל שהיא נוסעת. שתיסע לה מי צריך אותה בכלל .

26/06/2011 | 19:52 | מאת: מיכ

קשה בלי...כל כך מבינה....קשה להכיל את החסר, אך היא תחזור ואת יודעת שהיא תחזור...

הי במבי, את מגיבה לנסיעה שלה, ומשמעות הדבר שהיא משמעותית מאוד עבורך (דבר מצויין, כפי שאת בטח מכירה מתגובותי כאן). הזעם והרצון להרוס וללכת - ברור. איש לא אוהב להרגיש נטוש. אבל היא תחזור בסוף השבוע ואתן תיפגשו. היא היתה ועודה קיימת. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית