לא זה לא

אודי, לא יודעת אם באמת הבנת אותי קודם. כתבתי במרומז. אבל זו היתה אבחנה נוראית של מחלה פרוגרסיבית שאין בה כל רווח של הזדקקות, אלא מרחף מעליה הצל הקרב של הנכות והמוות. עדיין מקווה שזו טעות. כרגע יש חוות דעת נוגדות ואני נאחזת בזה ומתפללת לנס. מרגישה שהסיוט הכי נוראי שלי מתממש ותוהה אם אני לא באמת חולמת.... מרגישה שנענשת על כך שאני לא אדם מספיק מוסרי, שחסרת סבלנות לאנשים, שכעסנית כלפי הוריי ומכריי ואולי עונש על עוד "חטאים" שאני לא מודעת להם. פתאום אני נשמעת לעצמי פרנואידית. האם זה נשמע כך גם לך? המחלה הזאת אינה העונש היחיד ואולי הייתי כבר צריכה להבין את הרמזים (העונשים) המוקדמים יותר ולא הבנתי וכל פעם נוחתת עלי עוד מכה. אבל זו ממש פצצה. מקווה עדיין שהתוצאות האלה שגויות. לא יכולה להתמודד אחרת יש לך אולי מילה כדי להרגיע אותי, אודי?