שאלה

הגבתי למטה לסיפור דומה על מצב משפחתי.אשמח לקבל תגובה לשאלה:1) מה המקור לעוינות הורית המתוארת? 2)עזבתי לפני פחות משבוע.ההורים מתקשרים מזמינים לבוא תוך מניפולציה,אבי התקשר לשאול אם צריכה משהו.כל תזכורת מהבית- מזעזעת אותי ועשויהלגרום לדמעות. (אציין שבהיותי בבית רצו שאצא ולא היו נדיבים כלל..) בנוסף אציין שהוריי מבוגרים-ונראה שמעונינים שתהיה עזרה-כך אמרה לי לפני שנים קרובת משפחה. ) שאלתי המרכזית: כיצד לנהוג כלפי יחס טוב תנודתי?איני מוצאת דרך אחרת מהתעלמות שלי וזה הכרחי להצלת נפשי וחיי. להלן התגובה הקודמת: הסיפור שתארת מתאר גם את המצב במשפחתי.נוסף ליחס הרע ישנם אלמנטים דומים:גם אימי מפארת את עצמה ,גם אבי הסתכל עליי בעין רעה,גם הורי רומזים למכרים שהם מסכנים בגלל מכה כזאת.ד.א: אבי אף סידר לי תור לפסיכיאטר כשאמרתי בפעם יחידה שיש לי קשיים.הציע לי לעבוד במלצרות (למרות שאני בוגרת טכניון)לאחר מכן- לא התענין. לאחר שנכנסתי לדכאון ראיתי שמעמדי במשפחה נמוך. גם לי לא היה כח לעבור -שנים ארוכות.אני ממליצה לך בחום- לעבור למקום אחר. בכל זמן שאתה נמצא בבית-בריאותך וחוסנך הולכים לאיבוד.אתה עשוי לאבד רבות. אני מציעה לעבור -תוך כדי ההרגשה של חוסר כח. תשקיע את כל כוחך במעבר ורק בדברים החשובים. כשתהיה בסביבה אחרת -כוחך ישוב אליך והמצב ישתפר. אל תחכה לאזור כוחות כשאתה בביתך. למנהל הפורום אודי:מה הסיבות להתנהגות הורים זו?הוריי אנשים מצליחים אולם אותי הם דכאו בעקיפין , התעלמו ונהגו בתוקפנות (אימי הכתה אותי וגם אבי בהתפרצויות נדירות,(אני סטודנטית) דוקא העוינות שאינה גלויה -קשה להתמודדות מפני שקשה להוכיח קיומה.)