הי

כבר כתבתי פה פעם... כל היום עבדתי מאוד קשה לא לאכול, גם אתמול, רק שתיתי קפה ועכשיו באמצע הלילה נשברתי ואכלתי קאפקייק שלם עם זיגוג והכול וטרפתי את כולו בשני ביסים ואני מרגישה נורא! מזעזעת מגעילה דוחה בהמה ענקית שלא יודעת לסתום את הפה ונורא גם על זה שאני שוב פעם לא אוכלת וגם לא מצליחה לצום כמו פעם ונשברת ואוכלת ותוקעת עוגות באמצע הלילה ואני יודעת שמחר אני אפצה על זה ושוב פעם אצום כל היום ואז בלילה אני אשבר כמו היום ואני מרגישה כל כך נורא ומגעיל, ומנסה בכוח לא ללכת להקיא אבל אי אפשר להחזיר את הזמן אחורה וזה נורא, וזה נורא שאני מרגישה כל כך נורא בגלל עוגה! מה עוד אני יכולה לעשות? ני לא יכולה להתמודד עם זה ביום כי ביום הכול צריך להיות תקין ונורמלי ובלילה אני תמיד נשברת אני שונאת את עצמי על זה, איך אחרי כל כך הרבה שנים אני יכולה להיות מאושרת רק על בטן ריקה? אני באמת אהיה בן אדם כל כך נוראי אם אני אשמין קצת? ככה אני מרגישה דוחה וחסרת שליטה כמו בהמה עכשיו ובבוקר היה לי כל כך טוב, איך אני מפסיקה את זה? מחר אני אגיד שזה כלום ושטויות ושבלילה שוב פעם הגזמתי בתגובות שלי ואני אצחק על עצמי ועל הסרטים שאני אוכלת על עצמי

אני יודעת את זה. אין לי עם מי לדבר,רק רציתי לפרוק, שמישהו ידע איך אני מרגישה ואני לא אצטרך להסתכל לו בעיניים. כולם חושבים שהכל מושלם אצלי, חיים עבודה בן זוג ובגדים במידות קטנות. רק רציתי שמישהו יגיד לי שאני לא בהמה...חוץ מזה אני קצת מבוגרת מדי בשביל הפרעות אכילה