הפסיכולוג (הלא) משתף שלי

שלום, אני אשמח לשתף כאן במשהו שמפריע לי בטיפול שלי. אני יודעת שיש טיפולים בהם הפסיכולוג משתף את המטופל בדעותיו/מחשבותיו/רגשותיו כלפי המטופל. אני יודעת שזו גישה ושזה לא קורה אצל כולם - שיש המאמינים בלדבר על ההרגשות שלהם ויש שלא. הפסיכולוג שלי לא. הוא לא משתף אותי במה הוא חושב עליי, על ההתקדמות שלי בטיפול, על העובדה שעברנו לפעמים בשבוע, על זה שפעם אחת לא הגעתי. רק מפרש אותי לפי מה שאני מביאה לפגישה.... חשוב לי לאמר כי אני כן רואה התקדמות בחיים שלי בזכות הטיפול. כל הנושא של הכנות והפתיחות ביחסים אינטימיים - זה דבר שאני מרגישה שאני רוצה לעבוד עליו. אבל אני לא מצליחה לעבוד עליו, כי "אין לי פרטנר". אני יודעת שסביר שאני צריכה לדבר איתו על זה ולהוציא את זה ממנו. אבל זה ממש ממש קשה יהיה לי לעשות את זה. זה ממש מביך אותי, אני לא ממש מבינה למה זה כל כך מביך וקשה. יכול להיות שאני מפספסת משהו בטיפול? ובנוסף, אם זאת לא הגישה שלא..אז למה אני צריכה להכריח אותו? אם זה היה טוב לי זה היה בא ממנו לא? תודה רבה, יובל