האם אתה זוכר?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
השמיים יורדים אל חלוני חורף בחוץ וקיץ בי האם אתה זוכר? כשהשתיקות ארוכות, זוכר והמילים רחוקות, איך הייתי בך ורציתי לבכות... הימים נאספו לביתי השנים נחרטו בגופי האם אתה זוכר? נגיעות חטופות, זוכר האם היית שלי כשעטפתי אותך ורציתי לבכות... ידעתי תמיד שזה יגמר ידעתי תמיד שאני אשאר. לבכות... הימים הם רק נוף, נוף הרחוב השנים הן רק אופק, אופק הסוף האם אתה זוכר... אז בכיתי ובכיתי ובכיתי -אבל בחדר ההמתנה. וזה לא נגמר כבר כמה ימים, ממלא את כולי, את כל יישותי... וזרקו לי מילה בעבודה והעיניים שטרם יבשו פרצו מחדש, וכל טלפון שהתקבל ונשאלתי לשלומי -שוב ירדו הדמעות כמו מעיין , אוקיינוס... ובא לי לבכות את כל הבכי שנשאר שם שנים, לאפשר לכל הדמעות שנחקנו נגד רצוני ונבלעו בפחד... ואולי, אולי זה לא רצון אלא צו השעה. אינני יכולה לעצור יורת, זה חזק ממני, חזק מכולי. כל-כך כואב, עצוב... על מה שהיה ואיננו, מה שלא יהיה עוד לעולם... האם זהו כאב של לוחמים? מרגישה כמו לוחמת על הזכות לחיות חיים מלאים ומספקים. ואתה יודע, מוכנה לשלם את המחיר. לא שואלת מתי יעבור, לא דואגת שזה לא יעבור. רק רוצה לבכות... האם אתה זוכר?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
