אודי,

שתדע לך שממש נמאס לי לחלוטין מהאנליזה הזו.היא פתאום נחוית לי כמשהו כל כך טפשי. חסרת תוחלת כזו. אתה יודע אודי. בשבוע שעבר ראיתי שהיא נלחמת בפיהוק שכמעט ויוצא לה .וזה קרה פעמיים ! ראיתי גם שהיא נלחמת לא "לנקר" לי.. בטח שאמרתי לה. אמרתי לה :"את לא צריכה להלחם בפיהוק ,תני לו לצאת.." גם הוספתי ואמרתי לה שזה בטח עינוי אמיתי בשבילה להלחם כנגד ה"ניקור" ..ושתנקר כמה שהיא רוצה.. הרגשתי שלא נעים לה.. אני מרגישה פתאום שהכל כל כך סתם ובזבוז אנרגיה,וכסף. הכל כל כך סתם.. מחר אני אמורה לפגוש אותה.נראה לי שאבקש ממנה חופש בפסח ואבדוק. אם אני מסתדרת לבד ,נעשה סיום וזהו. במבי. מה אתה אומר על הכל ?

על מה שהתרחש.והיא שיתפה אותי ואמרה שהיא עייפה באופן בלתי רגיל, והיות שרגוע ,העייפות שלה קצת יוצאת החוצה. עניתי לה שהיא מעודדת אותי ליצור דרמות בכדי שהיא תשאר על המשמר ולא תפהק.(ההתרחשות הזו היתה בחמישי) . ואכן בראשון "עשיתי לה קצת את המוות" והיא היתה ערנית לחלוטין במשך כל הפגישה, ואמרתי לה בציניות. בהרבה כאב .שאני "תלמידה טובה".. :( ..לא יודעת להסביר לך אודי, אני מרגישה לא טוב, מאוד עצובה. מרגישה מאוד מאוד מאוד לבד.. כזה שאין סיכוי בעולם שמישהו יבין אותך.. אתה מבין אודי על מה אני מדברת בכלל ???? :(((((((((

ושכחתי לספר לך. בשבוע שעבר קיבלתי פרס מאוד יוקרתי..נתנו לי כבוד .כבוד רב..(הרגשתי כמו סינדרלה שהולכת לנשף..ויודעת ומרגישה שכדאי לה לחזור "הביתה" בחצות..) וכבר שבועיים לפני קבלת הפרס הזה דיברנו ודשנו בנושא מכל הצדדים..ולאחר קבלת הפרס כששיתפתי אותה בכל האירוע והראתי לה את הפרס,תמונות וכו' בתחילה הרגשתי שהיא אכן משתתפת איתי בשמחה ואז ראיתי גם את הפיהוקים ואת הרצון שלה "לנקר" שאלתי אותה בראשון כשנפגשנו שמא בלא מודע שלה קשה לה לפרגן ? אולי היא מקנאה קצת ? אודי, אני מרגישה מאוד לבד.. אמא שלי לא הגיעה לאירוע ,גם לא אבא שלי..(הביולוגיים) איכשהו אני מרגישה שכשאני מביאה את המצוקות יש הרבה אמפטיה (מאמא צביה) ואני מוצאת את עצמי שלא כל כך לבד.. אבל כשיש לפתע איזו הצלחה...קשה לאנשים עם זה.. :((( שתדע לך אודי שאני מאוד מאוד מאוד עצובה..כל כך מתחשק לי לחזור "ליער שלי", בין העצים,עם חברי העלים וחלוקי הנחל.. בני"א נולדים לבד..חיים לבד..מתים לבד.. במבי. :(((