אפשר לשתף גם בטוב?

אודי יקר, אני שמחה לכתוב שאני בטוב, באמת! אפילו אני לא מאמינה!!!מה שקרה זה שעברתי צונאמי קטן..בעיות עם בני שוב...בעיות עם הבן הגדול גם פתאום..(יש שלושה זוכר?)ובעבודה שוב באו לבקר מהפיקוח והפעם קבלתי מחמאות עם מעט הערות ובכל זאת כל כך נלחצתי (בעיה עם דמויות סמכותיות..עדיין רועדת)אבל מה שטוב ורציתי לומר שלא נשברתי, הצלחתי לבד בפעם הראשונה מזה שנה להכיל הכל!!!! ופה מגיעה ההצלחה!!!!לא התקשרתי לבקש עזרה ממנה למרות שרציתי...מחכה כל כך לפגישה, לשתף בהכל...העניין הוא שהיא הפכה להיות מעין החברה הכי טובה שלי...איך מוצאים משהוא אחר??? האם אוכל למצוא משהוא מחוץ לחדר? אחר? האם אוכל לשתף אחרים? פה קצת בעייתי...אבל בכל זאת האווירה טובה...ותודה שאפשר לשתף גם אותך!!! אופס כמעט וחתמתי בשמי האמיתי...מיכל

מיכלי... שרדת צונאמי קטן ואפילו התגברת עליו. את יכולה... את באמת יכולה. זה שלך, ואי-אפשר לקחת את זה ממך. סביר להניח שבעיות עם הילדים היו, יש ותהיינה; ילדים הם גם בני אדם, עם עולמות מורכבים משלהם, וגם להם יש צרות משלהם. והצלחת להתמודד עם ביקורת בעבודה; חוויה לא נעימה, אבל גם לא ממוטטת (שוב)... התמודדת לבד. זה מרשים. באמת. אבל רגע, רגע... קצת סבלנות :) את תמצאי גם אנשים שאפשר לשתף בחוץ, שהם לא רק המטפלת ולא רק פה... לאט לאט לך, לכל דבר הקצב שלו. ואם בדרך יש נסיגות, זה גם בסדר. תהיי סבלנית כלפי עצמך. תני לדברים להתנהל בקצב שלהם, ואת רואה שפתאום דברים זזים. בלי לשים לב, יש שינוי קטן פה, תנועה קלה קדימה שם... וזה... קורה. שימשיך לך בטוב, TM.

וואו...תודה, המילים שלך כמנגינה נעימה! איזה מקסימה שאת!!! צודקת הצלחתי לראשונה מזה שנה לבד!!! ובאמת יש חשק לרוץ קדימה ואז אני נזכרת בספר של ליאו בוסקאליה שאודי פעם אמר לי להרשות לעצמי..אז החלטתי שאהנה לי קצת בתוך הטיפול...הרי אני משלמת עבורו..חחח...הגיע הזמן שלא אחשוב על פרידה...לא? ומה איתך? מקווה שאת בסדר...מיכל