סיום טיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני כבר מס' שנים בטיפול והחלטתי שאני רוצה לסיים. זה דובר המון בטיפול, אך אני מרגישה שלא לי ולא למטפלת יש יכולת לבדוק עניינית את הסוגיה, בגלל הקשר העמוק שנוצר- כאילו יש שם, בנושא הזה איזה "וואקום" חוסר יכולת לתקשר רגשית... היא בדעה שזה לא ייתכן בשום אופן, אני לא יכולה להרעיב את עצמי כך או שאומרת על עצמה שהיא חייבת לשחרר, לתת לי לגדול לבד, בחוץ... גם אני- חוויתי לאחרונה כמה אובדנים קשים, אולי זה לא הזמן להפסיק טיפול? ומצד שני- אולי הטיפול אפשר לי את ההתמודדות עם האובדן בזמנו וכעת מה שהיה ייתן לי כלים אגשיים להמשיך הלאה? ואולי האובדן גורם לי לרצות להתכנס בצער ולא להיות בקשר...אני גם אחרי תקופה לא פשוטה בטיפול, אחרי קרבה גדולה מאוד נוצר מרחק עצום, אולי בגלל זה אני רוצה לעזוב? איך אדע אם זו בריחה או דווקא התמודדות?? אודי- אשמח לעצתך
שלום מריים, אלו שאלות חשובות ביותר. אין זה נכון שאגיב עניינית ממקום מושבי הרחוק ומחוץ לחדר. עליכן לבדוק זאת בינכן. אני די בטוח שלשתיכן יש יכולת לבדוק עניינית את הסוגיה. אני משער שזה פחד של שהיא לא תוכל "לשחרר". בכל מקרה, יכלתה להעלות זאת נראיית לי חיובית ביותר. אודי