כמו שידעת...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/03/2011 | 19:58 | מאת: רוני

היו ימים של שקט ואחריהם רעש גדול. עוד לא למדתי שיטה לאסוף כוח שיהיה לימים הקשים. הוא נמצא כשטוב וכרע הוא כבר לא. מקבלת עכשיו מליון כדורים. קשה לי עם זה. מרגישה שאני כבר לא מספיקה לי וצריכה המון עזרה מבחוץ. לא אוהבת את הצוך הזה בכל כך הרבה אחרים אבל צריכה ללמוד לחיות איתו כנראה. מה שכן איכשהו קצת נפתחו מעיינות המילים פה אני רואה. מעניין, לא? מקווה שאתה פה היופ להרגיש כמה טיפות מהמעיין החדש ולעזור לו לעלות אל פני האדמה מהמעמקים החשוכים...

הי רוני, אני פה, מרגיש את הטיפות הללו ושמח עליהן. אם לשפוט על פי הברד שירד כאן לפני מספר שעות (כדורי קרח בגודל נפטלינים, שכיסו הכל במרבד לבן) - המעיין יתמלא ויניב שפע. וזה יפה לחשוב שהמיים מחלחלים פנימה, נאגרים וחלקם בוקע באמצעות המעיין... יופי... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית