ועוד הרהורים...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אם יש פה כותבים קבועים מדוע לא להתייחס אליהם ולהודעות ההמשך שלהם? האם הודעת המשך המביעה חוסר שביעות רצון מתגובתך לא ראויה להתיחסות (למשל תגובותיה של ASMO)? יש תחושה מן הצד שכותבים מסוימים באופן קבוע נמחקים לך משדה הראיה, ואחרים שנוטים להרעיף עליך מילים חמות עם גילויי הערצה- באופן סטטיסטי תמיד יזכו להתיחסות. אתה נוטה לומר שההודעה חומקת לך מהעיין אבל ממחקר לא מדעי מהצד זה תמיד נראה נופל על איזשהי ביקורת שמופנית כלפיך, או קושי ממושך שלך לעודד פונה מסוים. האם העדר פידבק חיובי של הפונה או חוסר הצלחה לחזק אותו- הם סיבות מספיק טובות להתעלמות מהודעות אלה? האם זה אולי מסר לא מודע גם למטופלים להמנע מביטויי ביקורת ומחאה כדי להמשיך לקבל איזה סוג של החזקה? האם אתה בעצם לא תורם כאן ליסוד דור של חתלתולים רכי פרווה עקורי ציפורניים? אני מביטה מטה ורואה את כל ההודעות המיותמות ואת הכאב הגדול ותחושת הבדידות הגדולה וההשפלה שזה בטוח משאיר אצל כל אחד, וכואב לי. ואתה כמובן מבלי משים לא הבחנת.
זה נכון שיש לי אי אילו מגבלות... אני חושב שרבים כאן היו מרוויחים לו יכלת לגייס את יכולת ההתבוננות שלך ולתרום לכל אותן הודעות מיותמות וכואבות, שאני כמובן מבלי משים לא הבחנתי בהן. את עוזרת לי בהרהורייך הביקורתיים לראות דברים שלא ראיתי, ואני מודה לך על כך. את מוזמנת להמשיך ולסייע בתמיכה ובעידוד אלו שזקוקות להן ביותר ואת, ברגישותך, קולטת את כאבן. אודי