יום שלישי - יום מנוחה וקצת חגיגיות

אודי באמת תודה לך. אתה מקסים...

אני לא ממש בנויה לחגיגות מהסוג הזה..בכל מקרה מזל טוב לכלם...אז החודש הוא חודש מלא בימי הולדת מבחינתי,שלי ושל אחרים וגם שנה לטיפול שלי..ואם אני לא טועה התחלתי קצת אחרי הטיפול לכתוב כאן שזה בערך לפני שנה.. וואו......אז הכל יחד, סוג של חגיגה משותפת...פחדתי מתלות בפורם אם אני לא טועה..היום זה לא מפריע לי כל כך. לעצמי אני מאחלת שזה גם לא יפריע בטיפול...אני יכולה לומר בכנות שאתה אודי הפכת להיות שותף להסתכלות מהצד על הטיפול שלי וזה עזר לי המון ועדיין עוזר..במיוחד להתמיד בטיפול ושיש עוד מישהוא שותף...אז תודה רבה על ההשקעה שלך בכלנו!! שתמשיך בעבודה הכל כך חשובה...נוצרה מבחינתי קרבה מיוחדת, אפילו מרגשת...מסתבר שאפילו דרך הפורם ניתן להרגישה...תודה מיכל

.... המשפט שלך: "כמעט מבלי לשים לב חגגנו שנתיים לפורום במתכונתו הנוכחית"..לא כל כך פשוט עבורי. ולמה ??? * איכשהו אני "שומעת" בו משפט אזהרה שאומר:"חברות וחברים יקרים, דעו לכם שהזמן זז , אני נותן לכם מעצמי כבר הרבה זמן...הכינו את עצמכם לפרידה..אני עומד לעזוב.. :(( * היות ואני מכירה את הפורום הזה רק במתכונתו הנוכחית ואף אליו הגעתי רק בספטמבר 2009 השאלה הזו "זורקת" אותי קצת להרגשת אי שייכות... כאילו השאלה הזו מופנית רק לוותיקים שמכירים את הפורום מלפני שנות דור.. בכל אופן אני כן רוצה לומר לך מס' מילים .למרות שאני לא נמצאת כאן "מהתחלה". אני מרגישה בפורום שלך מאוד מאוד בטוח !!! אני מרגישה שאתה ממש שומר ומגן מאוד טוב !!! ולכן לפורום שלך באים לידי ביטוי החלקים המאוד ראשוניים שלי. מאוד מאוד דומה למה שמתרחש אצל אמא צביה. הדיבור הזה פה עם ההקשבה הפאסיבית והאקטיבית שלך, עם התמיכה, האמפתיה ,ההכלה,החיזוקים,ההרגעה,העידוד וההכוונה שלך, זויות נוספות להסתכלות ולהתבוננות שאתה מביא שמאפשרות לי לעשות סדר בראש ובלב.האיסוף שלך את הדברים והאיסוף שלך אותנו. כל זה ועוד..ועוד... מאפשרים לי לעשות עיבוד נוסף של המתרחש אצלי. אתה יודע אודי שפעמים רבות מאוד אני מקריאה לאמא צביה את ההודעות שכתבתי לך ואת התגובות שלך... וזה חשוב!!! מאוד!! לפעמים קשה לי לומר לה את הדברים .ואיכשהו להקריא לה לאחר שעברו כבר איזשהו תהליך איתך זה מאפשר... ואני מאחלת לשנה החדשה בפורום שתמשיך ותהיה איתנו אודי, מתוך בריאות טובה ,שגשוג, שמחת יצירה סיפוק והנאה :)) שלך,במבי.

כקוראת שקטה, בהשוואה לפורומים אחרים התגובות לכותבים במקום היו לדעתי דלות ברובן (כמותית ותוכנית) וצפויות, וביטאו אולי את מה שאתה טוען כל הזמן-שידיך קצרות בזמן. התגובות יוצרות גם מערך ציפיות- ובגלישה מתמדת עלולות ליצור הסתפקות בחוסר השקעה רגשי. להיות במעין רעב אנורקטי מתמיד, בצמצום, שמביא בסופו של דבר להקטנה של הכותב. ההדגשה החוזרת ונשנית של היותך מאוד עסוק גם לא תורמת לכך ויכולה להפוך את קבלת התגובה שלך לאמביוולנטית (הנה גזלתי לו עוד דקה מהחיים...). ברור שהניהול נעשה בהתנדבות וראוי להערכה על כך- אבל אין טעם בנטיעת אשליה של נוכחות אם היא נעשית רק לכאורה ולא מבטאת באמת התכוונות. זו דעתי על כל פנים גם אם לא חגיגית משהו ואפשר כמובן לקבל אותה או לא (ולפרסם או לא לפרסם אותה. סינון הוא בהחלט כלי עזר מצוין לביסוס הסמכות- אבל בכל זאת ביקשת איזשהו פידבק כנה מהקוראים...).