אודי יקר

מה שלומך?.. אז ככה אם זכרוני אינו מטעה , אתה חוגג איתנו פה בימים האלה כבר שנתים?.. וואו אודי.. המון זמן.. (ששרדת? :-)? היית מאמין?) נכון שאני לא פה הרבה , אני מנסה להיות היום יותר שם- בטיפול . ואולי זה גם בגלל שקשה לי נורא לכתוב , ולהרגיש .. מול כולם .. כשאתה לא תמיד כאן .. בכדי להחזיק את מה שנזרק אלייך לחלל. לפעמים זה מרגיש נבלע בחלל וזה הופך אותי לשקופה יותר כך שמרגישה .. פחות שיכולה לכתוב . ואולי בעצם .. זו גם חויה משם.. משו שבא והולך גם בטיפול .. מול האיש שמלווה אותי לא מעט זמן .. עם כל הביחד שלו אני עדים מרגישה גם שקופה . מתוסבך להסביר.. אבל אני קוראת אותך , ונמצאת כאן לידך לא מעט, אני מרשה לעצמי להתחזק בשקט..מהנוכחות מרחוק שלך ומהתגובות המחבקות גם לאחרים.אני באה המון בשקט .. לפעמים אפילו רק לשמוע את הלילטוב שמזכיר שיש מישהו שאכפת לו .. ששומר , וזה מרגיע .. שם בלב.. את הבדידות שלרגעים נחווית כאינסופית. חוצמזה ,קשה לי אודי. העומקים האלה בטיפול .. כואבים . עד מתי ?.. ככל שנכנסים לעומק יותר ככה הכל הופך ללא פשוט בכלל .. חשבתי שהכל כבר "יצא ", מסתבר שיש עוד ככ הרבה (זבל), הרבה משתחזר , העוצמות חדות.. ואפילו היאוש מגיע הרבה יותר .. לבקר הכניסה ללב הטראומה ככ מכאיבה ,.. עכשיו כשהתחלנו לגעת בעומקים הככ ישנים .. אז המאבק בי מתעצם .יש את החלק שרוצה להאמין , לבטוח , להתקרב .. ויש עוד חלק שככ מפחד למרות שהילדה הקטנה מרגישה שם אצלו הכי בטוח שאפשר . למרות - יש חלק שעדין בא ומתערבב חלק שגם עם מאמין .. הוא עוד מפחד להפגע .. אבל בגדול , אני ממש מרגישה שזכיתי . אחרי אינספור בדיקות :-) הוא לא רק נבהל. ולא מפחד. ולא נהרס .. ואני יודעת שהוא הרבה מאוד שם איתי . וזה לא מובן מאליו - בתוך התהליך הלא שפוי שאני עוברת. ואתה יודע אודי , זו חוויה אחרת בחודשים האחרונים .. חוויה מיטיבה , שונה לילדה שלא הרגישה מעולם בטוחה ושמורה מול מישהו אחר .. והקרבה שלו אלייה מאפשרת לתקן איזה משו .. משו עמוק שנהרס כלכך .. שלרגעים אני לא מבינה איך זה שהוא בכלל מצליח .. ואני זכיתי. אחרי ככ הרבה פגיעות . להיות בידיים בטוחות . אני מרגישה שהמקום הזה אצלו ..כבר יותר קרוב לתוכי . יותר ממה שאפשר לדמיין . אני מפחדת להצהיר על זה .לכתוב את זה . אבל ממבט מלמעלה זה לגמרי נותן - להרגיש שזה יותר חזק בי מבעבר. אודי - תודה .. שאתה מקשיב לי , לא מעט זמן , ומלווה כאן .. ומאפשר .. לבוא לפה ולנוח מידי פעם .. ולהניח את כל הזבל ובעיקר להרפות כשהכי קשה . נכון - אני מודה - שקשה לי שהנוכחות שלך לא כאן הרבה אהממ .. כמו מנהלים הקודמים .. !!! אתה באמת לא נמצא הרבה .. לפחות בתחושה שלי .. אבל .. רוצה לומר לך שמעריכה את מה שאתה עושה עבורי ועבור כולם. חיבוק אלייך ותודה שאתה פה - (שנתיים) גם בשבילי... לילמנוחה. שרית