הכל מתפרק לי... כולל אני
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי... אני כבר לא מבינה מה קורה בכלל. כמו שראית, השבוע אני לא במיטבי בכלל. בגלל הביקור ההזוי הזה במיון (16 שעות! ביה"ח הזה עשה לעניין טיוח, כי זה לא חוקי) נאלצתי להפסיד השבוע פגישה... וגם כך זה שבוע שהיה בו שינוי בלו"ז, כי היא נאלצה לבטל את הפגישה של מחר. והכל לא מסתדר לי בכלל... ה-to do list שלי היא כמו כדור שלג, ואני מתעלמת ממנה באלגנטיות. אולי הדברים יתחילו להעלים את עצמם. או שאעלים את עצמי. זו לא סתם רק חוויה של התפרקות. זה באמת קורה... כמו שכבר קרה כל כך הרבה פעמים בעבר.
הי טימי, (בכותרת פירקתי את המילה מתפרק, יצא משהו נחמד...) יודעת מה יפה במה שכתבת? שאם חווית ההתפרקות קרתה כבר כל כך הרבה פעעמים בעבר - קרו גם מספר מקביל של התאוששויות. מה את יכולה לעשות כדי "לעזור" כאן? (אגב, חום וחמימות ממיסים שלג, לא? גם כדורי שלג...) אודי
אבל קצת קשה ככה, כמו שאני מרגישה... יש לי מיקסר בבטן. אחד עקשן במיוחד. ולא ויתרתי על הפגישה שהיתה - נסעתי ככה. מסוחררת ועם המיקסר שלי והכאבים. אודי - השבוע אנחנו צריכות לצאת לחגוג בת-מצווה!!! והיא אמרה שאם עדיין אהיה ככה היא לא רוצה שניסע, כי זה אמור להיות לי כיף. אני חושבת שהיא צודקת, וגם יש לי תור לאיזה רופא (שאני יכולה לדחות... היא אומרת שלא כדאי). מה אני יכולה לעשות בשביל לעזור?... להקשיב לה... שלהתפרק זה לא כבר רעיון טוב כל כך. אפילו אם יצירתי. זה אולי הביא תועלת בעבר, אבל היום זה רק מזיק. ואני לא יכולה. זה מאיים מדי. הכל מסובך להפליא!