כל כך משונה..

אודי, אני ממש לא יודעת מה לעשות.. אני כל כך מבולבלת..כל כך משונה. פתאום אמא צביה נראית לי משהו כל כך רגיל כזה..כאילו אנחנו יכולות לפטפט בבית קפה..טוב, לא ממש כך בבית קפה, אבל היא נראית לי פתאום כל כך רגילה.. בראשון שעבר הרי ביקשתי ממנה שנסיים בסוף החודש.זוכר ?? בשלישי כשנפגשנו היא ביקשה שנדבר על הסיום שאני פתאום רוצה שנעשה. אבל ללא "אקדח" הזמן על הרקה. הסכמתי וגם אני שמחתי מאוד שהדדליין של סוף החודש יורד מהפרק .כי זה מאוד הלחיץ גם אותי.המהירות ועוצמת ה"הוריקן" שהכל פתאום כך הגיע.. כשדיברנו והסכמתי שהתאריך של סוף החודש יירד, ראיתי והרגשתי עליה שהיא מאוד שמחה שאין סוף לאנליזה בסוף החודש. (ראיתי במבט שלה, ראיתי איך היא בלעה את הרוק,שמעתי את הצרידות הקלה בקול שלה..ובכלל מאוד קל לזהות אצלה דרך שפת הגוף באיזה מצב היא נמצאת..) ומאז שראיתי את זה עליה היא נהייתה כזו סתם בעיני.. כמובן שאמרתי לה את כל זה ,והבנו שאני צריכה מישהי שתהיה "אלה" כזו..ללא חולשות של בני"א..ללא רגשות אמיתיים כאלו של בני"א.. לא יודעת..אני יודעת שהכל נשמע הזוי.. אודי, אתה מבין בכלל על מה אני מדברת ??? אוףףףףףףףףף יש לי הרגשה שאני בכלל לא מובנת... גם אני לא כל כך מבינה את עצמי. לא יודעת מה קורה לי פתאום בבת אחת..הכל נראה ונשמע כל כך הזוי.. אודי , גם יש לי פתאום כזו פנטזיה מטורפת..טוב אני לא יכולה לספר לך וגם לה לא.בחיים !!! בחיים אני לא אספר את זה.. אני ממש רוצה לסיים כבר את האנליזה המטופשת הזו.. אודי, אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה לשאול אותך... אודי, אוףףףףףףףףףףףף איזה קריזה.. ומחר אנחנו אמורות להפגש שוב בבוקר..איזה בלאגן הכל...אוףףףףף במבי. :((