עצובה מאוד מאוד..

...... איזה אובך.. הכל לבן / צהבהב..הראות לא טובה.. עלי שלכת מתעופפים באויר, גם שקית לבנה מיותמת מתנתקת מהקרקע. מתעופפים ברוח..מתעופפים,מתעופפים..ולפתע מגבירים מעופם.. יוצאים במחול מטורף,כאחוזי תזזית... אוחזים זה בזה כבחבל הצלה..לפני שיצנחו,יטבעו במצולה... לא מרפים לשניה..מסתחררים בריקוד לפני שתיפח רוחם.. לא מצליחים לעצור ולו לנשימה אחת.. רגע, רגע..לאט לאט בבקשה..אנא.. רגע,רגע..חכו נא מעט..אל תמהרו כל כך הרגעו נא מעט..ששששש הקשיבו לזה הזמר הנשמע, לא נשמע..אי שם במרחק.. פעמוני רוח משמיעים נעימה עצובה.. אם תתאמצו,אולי אף לשמוע תצליחו..?? שומעים ???... ..... "אני רוצה לפקוח את עיני לצמוח לאיטי, הרביתי לחלום החלומות טרפו אותי רציתי לנחם, אבל מרדה בי תשוקתי. היה מקסם ילדות, היתה גם סערה בזרועותי. אני יודעת שהדליקה אש זרה את לילותי. היו, ערבי געגועים, היו ימים טרופים. היה כאב חבוי ורגעים מכושפים. אני אזכור מבט, מגע ידיים בכתפי. אני אהיה לצל חולף בשדותיכם, לסוד נסתר. היו שלום, אני חייתי ביניכם כמו צמח בר..." (רחל שפירא) ..אודי, היום בפגישה ביקשתי מאמא צביה שנסיים את האנליזה בסוף החודש.. ביקשתי ממנה שבחמש הפגישות שנשארו עד לסיום החודש (היום,שלישי,רביעי,חמישי וראשון) ננסה לעשות סגירה.. גם אמרתי לה שאני ידעת ומבינה ש"המקום לא יחכה לי".. שהשעות הללו יתמלאו על ידי אחרים.. ובדיוק היום היא לבשה מכנסי קורדרוי בצבע בורדו כאלו מתוקים.. והגרביים שלה ושלי היו בדיוק ! אותו הדבר..משונה לא ?? אותה דוגמא וגם אותו הצבע.. משונה.. אודי, אני מאוד מאוד עצובה.. אני מרגישה יתמות כזו.. :((((( שלך,במבי. ..ואיך אתה רואה, מבין מה קורה לפתע ???

אודי, הכל קורה כל כך מהר.. אני כל כך מותשת,אפילו אין לך מושג עד כמה.. אני רוצה לישון ולישון ולישון ועוד לישון.. אני מרגישה כאילו אני איזה חפץ שנזרק מצוק סלע אל צוק סלע.. צוקי הסלעים הללו כאילו משחקים בי..מטיחים אותי מהאחד אל האחר, מהאחד אל האחר ללא הפוגה לשניה אחת.. לא מצליחה לראות, לשמוע, לנשום.. אודי, אני כל כך מותשת.. אתה שואל מה התרחש לפתע ??? יש סיבות הגיוניות : *מאז שאני אצלה שמנתי. *מאז שאני אצלה צמצמתי כמעט לאפס קשרים חברתיים שבחוץ . אני מוצאת את עצמי כללית משוטטת המון באינטרנט ובפורומים.. *אני מרגישה שאולי רמת התפקוד שלי קצת ירדה...אני נמצאת באיזה..??? וכן, כנראה שגם הזדעזעתי קצת כשראיתי את הדרכון שלה מונח על הכסא שלידה... היא אמרה לי מס' פעמים שהיא לא נוסעת עכשיו..אבל מרגיש לי קצת שהיא כן נסעה.. ובשבת האחרונה חשבתי המון..ואמרתי לעצמי שאולי כבר נסיים וזהו.. אודי, אני כל כך מבולבלת ומותשת..אני לא מצליחה לראות.. הכל עיסת בלגן..כל כך רוצה לישון.. אודי, מחר אני אמורה להפגש איתה ואני לא יודעת.. ?? אודי, בבקשה תגיד לי מה לעשות ??? :((((( שלך,במבי.